שאלה
קראתי בעיון תשובות הרב בנדונים, ואין נראה לר"א.
1. גם הרמבם אומר שיש לתקוע בשופר גם בשבת וליטול לולב כנ"ל. כך שאין השאלות בעלמא.
אם חכמים יכלו לשנות מהתוארה עצמה (עין תחת עין, וקצותה את כפה ועוד) ומכיון שכל 3 ו-3 שקמו על ישראל הרי הן כבית דינו של משה, אז מה הבעיה לשנוי בתקנות שאינן רלונטיות היום?
ואין לזה שום קשר לחילול שבת. או לאי-הנחת תפילין. הרי בפסח וסוכות אין מניחין תפילין ולא התעוררה כל בעיה בנדון.
על כן נראה לי כי הבעיה היא הרבה יותר עמוקה, והיא, שהרבנות היום מפחדת לפסוק ואפילו בדבר קל כמו אמירת "ותן טל ומטר" שבועים לפני ז בחשון. כאן הרי אין שום שנוי בהלכה או מנהג, פשוט מקדימים לבקש גשם כי אין עולי-רגל מבבל וארצינו משועת למים. והפסוק "עיני ה' א. מראשית שנה" אינו מספיק להורדת גשם.
הפחד הוא מה יגיד הרב הזה והזה שהוא מחמיר?
הנה הגמרא אומרת במועד קטן ש"אין מגלחין במועד" בא הרב פיינשטיין והתיר מהסבה שהנסיבות השתנו. והדברים ידועים.
הרב ניסה פעם לתאר לעצמו אין נראה ר"ה שחל ביום חמישי? זה סיוט לעקרות הבית שאין הרבנים בימינו מוכנים להתחשב.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
קראתי בעיון את דבריך ולא ירדתי לעומק הטענה. מבלי להתעמק בדוגמאות שאתה מביא, אני קורא אצלך טענה עקרונית.
להלן ציטוט דבריך, אתה טוען, מצד אחד:
הבעיה היא הרבה יותר עמוקה, והיא, שהרבנות היום מפחדת לפסוק... הפחד הוא מה יגיד הרב הזה והזה שהוא מחמיר?
אבל מצד שני אתה עצמך מביא דוגמה הפוכה, וכותב:
הנה הגמרא אומרת במועד קטן ש"אין מגלחין במועד" בא הרב פיינשטיין והתיר מהסבה שהנסיבות השתנו. והדברים ידועים.
אם כך, לפי דבריך, מדוע הרב פיינשטין לא קבע שבבית המדרש שלו יתקעו בשופר בראש השנה שחל בשבת? וכמו כן לא התיר נטילת לולב בשבת? והרי גם לשיטתך הרב פיינשטין אינו מפחד "מה יגידו" שהרי הוא התיר גילוח בחול המועד.
לכן אני מציע לך, להתבונן במעשיו של הרב פיינשטין (שהוא עדיין נחשב בעיניך רב ראוי בדורנו). מתוך ההבנה שגם הוא לא פסק לתקוע בשופר ולא ליטול לולב בשבת - כנראה יש סיבה טובה שלא לשנות תקנה עתיקה זו גם היום.
ולענוים יתן חן.