שאלה
שלום,
אני בחור בוגר ישיבת הסדר, אני יוצא לפגישות עם בנות.
עם הבנות האחרונות שיצאתי הן גמרו איתי. לאחר בירור הן אמרו שהיה מאד מתאים לדעתן אך הן לא הרגישו את זה בפגישה. אני בעצמי הרגשתי שפגישה הראשונה היה ממש טוב והרגש שלה ירד בפגישה השניה ועוד יותר בפגישה השלישית.
שאלתי, איך אני עושה כדי שהרגש לא ישבר לאורך הפגישות? איך אני מחזק את הרגש?
בתודה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
התשובה שהבנות אמרו לך לאחר בירור צריכה בעצמה בירור - המשפט: "היה מתאים אך לא הרגישו את זה בפגישה"? יכול להתפרש בדרכים רבות ושונות.
גם התהליך שאתה מציין לגבי הפגישות נשמע מאוד מוזר - על פי רוב הרגש מתחזק מפגישה לפגישה ולא נחלש מפגישה לפגישה.
לכן קשה לי להתמקד בדברים הנוגעים אליך אישית.
אבל באופן כללי אני יכול להמליץ על שני דברים שמחזקים את הרגש.
1. לדבר על עצמנו ולא על אחרים. לשתף בחויות אישיות וברגשות ולא לדבר על רעיונות וערכים.
לדוגמה: במקום לשוחח על הדרך החינוכית הנכונה, לשתף בחויות חינוכיות מרגשות שעברו עליך - ארועים שגרמו לך לבכות או לצחוק להיות שמח או עצוב.
2. להקשיב! לגלות התעניינות בצד השני.
לדוגמה: אם היא משתפת אותך בחויות ילדות עצובות שהיו לה. אתה לא מסביר לה מיד במה היא טעתה ולא מספר לה מיד על משהו דומה שהיה לך. אלא אתה מקשיב לה בשקט, ואולי מוסיף מילים של הזדהות כגון "אני מבין שאפילו עכשיו, כשאת מספרת לי על כך, זה מעורר בך כאב"...
בקיצור בשביל לחזק את הרגש צריך להיות רגיש!