שאלה
כבוד הרב שלום,
לאחרונה אני חשה ברגשות כלשהם כלפי מישהו.
אני מדריכה בתנועה לילדים וממש כיף לי לדבר עם אחד המדריכים.
יצא לי לדבר איתו יותר בטלפון מאשר במציאות.
דיברנו שעה בדיוק על דברים מתאימים ושאלנו שאלות היכרות כאלה..
מאז אני רוצה לדבר איתו יותר ולדבר עם עוד בן על כל מיני דברים שמתאימים לנו להדרכה או לדת .
אז מה שקרה שמהשעה שחיה הזאת אני לא מפסיקה להרגיש כלפיו משהו...
אני חוששת שזה לא מתאים ליצור חברות אבל הרגשות לא מרפות עליי.
חשוב לי לציין שאם ארצה קשר עם כלשהו בן זה יהיה כרגע בתור ידיד , נשמור נגיעה ונדבר על דברים מתאימים השאלה אם זה אפשרי מבחינת הדת?
תשובה
שלום
מה שאת מתארת זו תוצאה טבעית של מציאות מעורבת.
יש בזה שתי בעיות -
א. אין אפוטרופוס לעריות אמרו חזל. כלומר, גם מי שמתכוון לשמור על גדרים מסוימים, כשהוא נכנס למצב לא פשוט, הוא לא יכול להיות בטוח בעצמו איך הוא יגיב למשל במציאות של קרבה נפשית, ואם הוא לא ייפול בדברים שהוא תיכנן לשמור עליהם.
ב. גם אם כל מה שתיארת יישמר, עדיין זו לא דרכה של תורה. וכמו שהשלחן ערוך אומר שצריך להתרחק מאוד מאוד. לקרבה נפשית יש מקום בין בני זוג נשואים, ולא במצב שבו את מתארת. כשיש צורך, הקשר אמור להיות כעת רק בצורה עניינית, ובלי מעורבות נפשית.
אני מבין שכעת זה לא פשוט בגלל מה שאת מרגישה כלפיו, ולכן אני מציע לנסות לתפוס מרחק כמה שאפשר.
מציע גם לחפש תשובות או מאמרים בנושא באתר 'חברים מקשיבים'.
כל טוב ובהצלחה