שאלה
בס"ד
לרב שלום,
אני בחור בן 17 שהתחיל לפני כ3 חודשים תהליך של חזרה בתשובה לאחר יציאה ממסגרת הדת....
ברוך ה', הצלחתי לתפוס את עצמי, וכיום אני שומר תורה ומצוות ושואף אף ליותר...
הכל קשה לי, אבל אני מצליח להתגבר על זה (נגיעה, ברכות וכו')
אבל דבר אחד, אני עד היום מתקשה בו לחלוטין, ולצערי לא מעטים הימים בהם אני פשוט מוותר, על הנחת תפילין לגמרי (אוי לי ולבושתי...), ועל תפילה ביחיד (שלא נדבר על מניין)...
למדתי מחשבת ישראל לגבי תפילה, אבל זה לא עוזר...
אני פונה אליך בצר לי, מה עלי לעשות!? כיצד עלי לקום ולהגבר כארי לתפילת שחרית (ולא מדובר רק בתפילה זו...)?
יש לומר, כי כאשר אני מצליח להתגבר ולהתפלל, אני מרגיש התעלות עצומה...
תודה מראש,
אני.
תשובה
שלום וברכה
אני לא בטוח שאני יכול לעזור לך. אני לא כל כך מכיר פטנטים, כי אם רק דרך אחת, והיא עבודה קשה ונאמנות למה שעושים. זו הדרך בה אני מדבר גם אל עצמי, ואומר כי אין קיצורי דרך, כי אם עבודת ד' קשה, כפי שלימד אותנו בעל "מסילת ישרים".
אולי מישהו מהקוראים את התשובה יוכל לעזור לך יותר, והם יכתבו את הדבר בתגובות.
מה שאני מציע לך כן לעשות זה בירור ענייני אחד. יש לזכור כי התפילה של היום מורכבת משני תפקידים, שאחד הוטל עליה לאחר החורבן. תפקיד ראשון ועתיק הוא להיות קשר עם ריבונו של עולם. תפקיד שני הוא למלא את מקום עבודת ד' שהייתה במקדש, ותפילות כנגד תמידין תקנום. על כן, חשוב לדעת שחייבים להתפלל מהסיבה השניה גם אם הלב אינו נמצא בתפילה, אך כמובן חייב להיעשות ניסיון מתמיד לרומם את התפילה, כדי שהיא תהיה בכוונה וברצון פנימי עמוק.
כל טוב, ולוואי ותתקבלנה תפילותינו ברצון