קריאת מגילה על ידי נשים

שלום!

נשים יכולות לצאת ידי חובה בקריאה אחד לשני, ואפשר שיש פה אפילו יותר צניעות מאשר בקריאה שקורא להן גבר. פעמים רבות השמיעה מעזרת הנשים קשה, לעומת התאספות יחד בחדר שאפשר לשמוע כל מילה.

אכתוב פה בקיצור את הדינים למעשה בקריאת מגילה כזו:

א. כיוון שחלק מהסיבות לקרוא כך הם צניעות, וודאי שנקפיד שהקריאה תהיה לנשים בלבד, ולא יהיו בחדר באותה שעה בנים מגיל תשע ומעלה.
ב. נהוג לחנך קטנים לשמוע מגילה, אבל אין להביא אותם אם יש חשש שיפריעו באמצע. לכן נוהגים שהקריאה לנשים תהיה בזמן מאוחר יותר מזמן הקריאה לגברים, כדי שהגברים יוכלו לשמור על הקטנים בזמן שהנשים ישמעו מגילה.
ג. יש ללמוד מראש את הקריאה המדוייקת עם הטעמים (ניתן לקנות דיסקים, אפשר לחפש באינטרנט קריאות מגילה וללמוד מהם).
ד. אפשר לחלק את המגילה לכמה חלקים, שכל חלק תקרא אשה אחרת (קל יותר לחלק לפי פרקים). במקרה כזה יברכו (אם מברכים, כמו שיבואר בהמשך) הקוראת הראשונה והאחרונה.
ה. גם נשים בזמן וסת יכולות לקרוא.
ו. לפני הקריאה פותחים את כל המגילה מגלילתה ופורסים וכופלים אותה על שולחן. צריך להזהר שהמגילה לא תשתפל באוויר, וודאי שלא על הרצפה. בסוף הקריאה מגלגלים חזרה את המגילה מסופה לתחילתה, ורק אז מברכים (אם מברכים, כפי שיבואר בהמשך).
ז. ברכות המגילה לפניה: הנוהגות על פי פסקי הבא"ח לא יברכו כלל, והנוהגות על פי פסקי הגר"ע יוסף שליט"א וכן מנהג רוב האשכנזיות - יברכו כפי שמודפס בסידורים ובמגילות. חלק מהאשכנזיות נוהגות לברך "לשמוע מגילה".
ח. בכל אופן, גם הנשים שלא נוהגות לברך - יענו אמן אחר ברכתן של הנוהגות לברך. וגם נשים הנוהגות לברך בנוסח שונה יענו אמן.
ט. נהגו שכולן עומדות בזמן שמברכים את הברכות, ובזמן הקריאה יושבות, ורק הקוראת עומדת, משום כבוד הציבור. במקרה של חולשה וכדומה אין להקפיד כלל ואפשר לברך ולקרוא בישיבה.
י. הברכות הן כדלהלן: "ברוך אתה ה´ אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מקרא מגילה", ויש מברכות "וצוונו לשמוע מגילה" (הנוסח "לשמוע מקרא מגילה" הוא טעות). לאחר מכן מברכים "ברוך אתה ה´ אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה". בלילה מוסיפים ברכת שהחיינו. ביום האשכנזיות מברכות שהחיינו והספרדיות אינן מברכות. אם המברכת היא ספרדית, האשכנזיות יכולות לברך לפני שהיא מתחילה לברך את ברכת שהחיינו. בברכת שהחיינו מכוונים על מצוות קריאת המגילה, והספרדיות מכוונות גם על כל שאר מצוות הפורים: סעודה, משלוח מנות ומתנות לאביונים. האשכנזיות יכוונו על שאר מצוות הפורים רק בברכה של הבוקר.
יא. אשה שכבר יצאה ידי חובה שקוראת את המגילה לאשה שלא שמעה עדיין מגילה - לא תברך, אלא האשה שעוד לא שמעה תברך (לפי מנהגה, כמו שכתבנו קודם). ואף שיש הנוהגים שגבר שכבר שמע מגילה שקורא לנשים מברך בשבילן, אשה שכבר יצאה ידי חובה לא תברך.
יב. מי ששמעה את המגילה אבל לא שמעה את הברכות - יצאה ידי חובה ולא תחזור ותברך.
יג. הקוראת תכוון להוציא את כולן ידי חובה וכולן יכוונו לצאת ידי חובת המצווה. טוב להודיע מראש לפני הברכות שיש לכוון לצאת ידי חובה, ולא להפסיק בדיבור עד סוף המגילה (ואם מברכים אחריה בשם אז אין לדבר עד סוף הברכה).
יד. כולם צריכות לשמוע את כל המגילה, מתחילה ועד סוף, בלי לפספס אף מילה. לכן הקוראת צריכה לשים לב לקרוא במתינות, כדי שלא יתפספסו מילים. גם אחרי הברכות, לחכות קצת שכולן יתיישבו לפני שמתחילה לקרוא, כדי שלא יהיה רעש מהכסאות. אחרי שמכים בהמן, להמתין קצת ולקרוא שוב כדי שכולן ישמעו.
טו. אשה שדיברה בטעות באמצע המגילה, בדיעבד אינה צריכה לחזור, כל עוד שמעה את כל המילים.
טז. אם הקוראת טעתה במילה באופן שלא משנה את המשמעות, לדוגמא שקראה: "ליהודיים" במקום "ליהודים" - אין לתקן אותה, ויוצאות ידי חובה. אבל אם הטעות משנה את המשמעות, לדוגמא שקראה "ישב" במקום "יושב" - צריך לתקן ולחזור ולקרוא שוב נכון. לכן הקוראת תכין מראש היטב את הקריאה מתיקון קוראים (הרבה טעויות מגיעות מהכתיב החסר).
יז. יש להשתמש במגילה כשרה הכתובה על קלף. כדאי שלפני כל אחת מהשומעות תהיה מונחת מגילה, ואפילו מודפסת, כדי שתוכל לעקוב ולהשלים מהכתב כמה מילים אם היא לא שמעה (עצה זו של השלמה מחומש מועילה רק לכמה מילים, אבל את עיקר המגילה צריך לשמוע ממגילת קלף כשרה).
יח. נהגו שכולן קוראות בקול את הפסוקים הבאים, ואחר כך הקוראת מהמגילה חוזרת עליהן: "איש יהודי", "ומרדכי יצא", "ליהודים היתה אורה ושמחה", "כי מרדכי היהודי". כשמגיעים למילים "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" הקוראת מגביהה את קולה, לרמז שפה מתחיל הנס. עשרת בני המן מהמילים "חמש מאות איש" ועד המילה "עשרת" - יש להגיד בנשימה אחת (בלי להפסיק באמצע). כשקוראים את המילים "איגרת הפורים הזאת" נהוג לנענע את המגילה.
יט. לאחר הקריאה יש כמה מנהגים בברכת "הרב את ריבנו". הנוהגות כבא"ח לא יברכו בשם, והמנהג הרווח הוא שאם יש עשרה נשים מברכות בשם. ואם אין עשרה נשים אין לברך בשם.
כ. לכתחילה אשה לא תוציא גברים בקריאת המגילה, ובשעת הדחק יש לשאול רב.
כא. נשים חייבות בכל מצוות הפורים כאנשים, מפני שאף הן היו באותו הנס, ויש בכך שני פירושים: או שעיקר הנס נעשה על ידי אשה, היא אסתר המלכה, או שגזירת אחשוורוש הייתה להשמיד ולהרוג גם את הנשים.
כב. אשה תשלח משלוח מנות לחברתה ולא לאיש, ולא די במה שבעלה נותן משלוח מנות, אלא גם היא צריכה לתת משלוח מנות אחד לפחות.
כג. אשה תיתן מתנות לאביונים, ולא די במה שבעלה נותן. והשיעור הוא כשיעור המספיק לשני מנות. כיום ארוחה מינימלית (מנת פלאפל או כריך...) עולה כחמישה שקלים לכל הפחות. את המתנות יש לתת לשני אביונים שונים. כיום נהוג לתת את המתנות מראש לגבאי צדקה היודעים מי נצרך ומחלקים את הכסף ביום הפורים.
כד. אשה חייבת בסעודת פורים, כלומר ליטול ידיים ולאכול ארוחה חגיגית. נשים אינן חייבות כלל בשתיית יין, ולא מתאים להן לעשות כן, מפני רוב המאמרים שנאמרו בגנות ההשתכרות. אמנם הגברים מחוייבים, אך הנשים איהן מחוייבות וממילא נשאר הדבר מגונה. וגם הדבר אינו צנוע כלל לאשה להשתכר, והחכמה מבינה מה הכוונה. ואפילו הגברים, יש דיעות שאינם צריכים להשתכר.