קריאת התורה בר''ח שחל בשבת חנוכה

א. ר"ח טבת שחל בשבת מוצאים בו 3 ס"ת: בראשון קוראים 6 עולים בפרשת השבוע (מקץ); בשני - בפרשת פנחס "וביום השבת ... יעשה ונסכו"; ובשלישי - בקרבנות הנשיאים את נשיא היום (השנה: "ביום הששי"). ומפטירין: "רני ושמחי".

לספרדים: אם עלו בקריאת פרשת מקץ יותר מ6- עולים - אומרים בסיום חצי קדיש. בכל מקרה לאחר הקריאה בספר השני אומרים ח"ק; ושוב אומרים ח"ק לאחר הקריאה בספר השלישי. לאחר הפטרת רני ושמחי אומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת "השמים כסאי" (הפטרת ר"ח שחל בשבת), וכן פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת "מחר חודש".

לאשכנזים: לאחר הקריאה בספר ראשון מניחים את הספר השני על התיבה ומגביהין את הראשון; לאחר הקריאה בספר השני מניחים את הספר השלישי על התיבה, ואומרים חצי קדיש; מגביהים את הספר השני, וקוראים בשלישי. יש מקומות שנוהגים להניח על התיבה בזמן אמירת הקדיש את כל שלושת הספרים.

ב. בערב שבת מדליקים נרות חנוכה לפני נרות שבת, ויש להקפיד שנרות חנוכה ידלקו לפחות למשך שעה ורבע.
במוצ"ש מדליקים בבית הכנסת נר חנוכה ואח"כ מבדילים, ואילו בבית - ברוב הקהילות נהגו להבדיל ואח"כ להדליק, אך יש הפוסקים כרמ"א, להדליק ואח"כ להבדיל - "ודעביד כמר עביד, ודעביד כמר עביד".



צירוף שבת, ר"ח וחנוכה מחייב אותנו להרבות בסעודה, הן בשבת והן ביום ראשון, לפרסום הנס.

ביום ראשון, שגם הוא ר"ח, נוציא 2 ספרי תורה. לראשון יעלו 3 - הכהן יקרא עד "רביעית ההין", הלוי עד "ונסכה" והשלישי עד "ונסכו". הרביעי יעלה לספר השני, ובו הוא יקרא את נשיא היום ("וביום השביעי").

ביום ראשון שגם הוא ר"ח, נהוג להדליק נר שמן לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס. יש המדליקים אותו בבית הכנסת, אך נוהגים להדליקו בבית.