שאלה
בבית הכנסת שלנו נערכה השבת עליה לתורה של בחור שהינו דתי לשעבר. הבחור ביקש לקרוא בתורה (קרא בנערותו בבית הכנסת) ואכן קרא (וקרא היטב). עלתה השאלה האם הוא מוציא את הקהל בקריאת התורה ולכן הוחלט ע"י חלק מהמתפללים לקרוא שוב את כל הפרשה לאחר סיום התפילה והקידוש. האם נהגו נכון ? האם עצם העובדה שרצה לחדש ימיו כקדם לא מעידה על כך שאולי צץ בו איזה זיק של חזרה בתשובה ? האם העובדה שבאותה שבת הוא שמר שבת (משפחתו שהיא דתית אירחה אורחים רבים בביתם לאורך כל השבת) אינה עומדת לזכותו ? מה משמעותה עוגמת הנפש שנגרמה למשפחה בהיוודע לה כי קריאתו נפסלה ע"י חלק מהציבור ? אם אכן קריאתו הייתה פסולה האם לא היה מקום להודיע על כך לכל הציבור שלא ייכשל ?
תודה וחג שמח
תשובה
שלום וברכה
השאלה אמנם רגישה מאוד - אולם היא רגישה לשני הכיוונים: הן לגבי הבחור ומשפחתו והן לגבי הקהילה המבקשת לשמור על דרך ההלכה. צריך להיזהר מלשים לב רק לכיוון אחד של רגישות.
לעצם העניין,
הדבר תלוי בבחור עצמו. אם הוא אינו מאמין בתורה מן השמיים, ומדובר מבחינתו רק ב"הופעה" - הקהילה נהגה נכון, ואכן לא שייך שיקרא מי שאינו מאמין כלל במה שהוא קורא. ברם, אם מדובר במי שאינו כופר, כי אם במי שהתרחק גם לפי תפישתו העצמית, והוא מבקש להיות קשור באופן מתמיד לתורה בצורה זו או אחרת - ניתן להקל.
איני מכיר את המקרה. יש בי הערכה מרובה הן לקהילה הנזהרת בעולמה של ההלכה והן לשואל הנזהר בעולמה של ההלכה ויש לדון בשאלה זו ברגישות הראויה.
כל טוב