שאל את הרב

קצת על עומק התפילה

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 31/08/03 07:26 ג באלול התשסג

שאלה

שלום לרב!

הרב קוק בהקדמת עולת הראי"ה כותב שלאדם אסור לחשוב שבתפילתו הוא משנה מרצונו יתברך.

באורות הרב כותב על ההבנה הסיבתית וההבנה המוסרית שבשניה הראיה של העולם היא יותר פנימית, ובה מתברר שכל מה שהיה היה צריך להיות, ובזה עולות גם נפילות ההויה.

שאלתי- איך יש מקום לתפילה לאור זה אם באמת הכל נצרך (גם החסרונות) מה גם שהתפילה לא משנה מרצונו יתברך.

ואיך כל זה מסתדר עם "צדיק גוזר והקב"ה מקיים"

תשובה

בס"ד

ראשית - הקדמה חשובה:
שאלתך מתייחסת לרובד העמוק של התפילה. נושא זה חשוב הוא, אבל [לא נשכח שהתפילה היא קודם כל שיחה פשוטה בינינו לאבינו שבשמים, בינינו לבין מלך העולם].

אני חושב שבכך צריך להיות העיסוק המרכזי, בכוונות הפשוטות ובהפנמה של המשמעות הזו של התפילה. כשעוסקים ברבדים העמוקים של התפילה, צריך להיזהר שהיכולת שלנו להתפלל מעומק הלב ולזרום - לא תיפגע (לא שזה חייב להיות ככה, בכלל לא, אבל להיות מודע לכך).

ועכשיו לעניין:
[ביחס למה שכתבת שגם הנפילות הם רצון ה':]
יש שני רבדים בהם העולם מתנהל. בחירה חופשית, והשגחה אלוקית. שני רבדים אלו נראים לנו סותרים זה את זה, אבל אנחנו יודעים שהקב"ה מאחד ביניהם.
מבחינתינו – אנחנו חיים בעולם הבחירה. בעולם זה יש מעשים שהם רצון ה', ויש מעשים שאינם רצון ה'. אכן באופן עמוק ופנימי כל מה שנעשה מתאים להכוונה האלוקית של העולם, אבל רק הקב"ה יכול לכלול את שני הרבדים יחד. האדם המוגבל אינו יכול להבין כיצד שניהם משתלבים זה בזה, ולכן אנחנו גם לא חיים ופועלים בשניהם יחד, אלא אך ורק במישור הבחירה החופשית.

אכן, בדיעבד, לאחר שמעשים נעשו ואין אפשרות לשנותם, אנחנו מזכירים לעצמנו שהכל לטובה, ושהקב"ה מכוון הכל לתיקונו של עולם. אבל כאמור כל זה רק לאחר מעשה.

[וביחס למה שכתבת שהתפילה אינה משנה את הרצון האלוקי: ]
העיקרון הוא שה' עצמו רוצה שנתפלל כדי שנקבל את הטוב, וממילא אין כאן שינוי של הרצון. הדבר נכון בכמה רבדים של התפילה:

א. התפילה - מרוממת את האדם, כי בה הוא מרומם את הרצון שלו לרצונות גדולים ונפלאים - על חזרת השכינה לציון, על בניית ירושלים, על פרנסה לעם ישראל, וכן הלאה. ה' רוצה תמיד שנתעלה, ואז נהיה מוכנים לקבלת הטוב שהוא משפיע עלינו. אפשר לומר שהשפע כבר מוכן, והכל תלוי בנו אם נהיה מוכנים לקחת.

ב. לפעמים יש לנו קשיים כי ה' רוצה שניצור איתו קשר, ואז כאשר אנו מתפללים כבר אין בקשיים צורך. זהו אחד מחסדי הבורא, שאם אנחנו לא מספיק זוכרים אותו וממילא מתנתקים מהטוב האינסופי, הוא לא משאיר אותנו לבד אלא גורם לנו לרצות להתקרב אליו. אפשר להרגיש זאת הרבה פעמים כשמתפללים מעומק הלב על צרה מסויימת ואחרי התפילה מרגישים הרבה יותר קרובים לה', משום עצם העובדה שפנינו אליו.

ג. בעניין צדיק גוזר והקב"ה מקיים - ה' רוצה לתת כח ביד הצדיקים, שתפילותיהם יתקבלו בלי שום מחיצות. והוא רוצה את ה"גזירה" שלהם שזה ביטוי לעוצמת הרצון והתפילה. גזירה שהעושה אותה משליך את עצמו על הענין הזה. אם הוא עושה אותה שלא במקום הנכון הוא עלול חלילה ל,,,הפגע!!

כל טוב.

כתבות נוספות