למה אסור לעשות קעקוע?

שלום לך.

ראשית, תודה לך שפנית אלינו בשאלה חשובה. אני מאמין שהיא משקפת את הרצון שלך לעבוד את השם בתמימות, מתוך ידיעת טעמי המצוות. אני בטוח ששאלה זו נשאלת בקרב בנות רבות אחרות, מדוע קעקוע אסור? ובאיזה אופן קעקוע יהיה מותר? נשתדל לענות לפי הסדר.

איסור קעקוע

איסור קעקוע, דהיינו החדרת כיתוב בצבע מתחת לעור לצורך קבוע של שנים רבות, הוא איסור מהתורה. כתוב בחומש ויקרא (פרק יט, כ"ח): "וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם אני ה'". ומכיוון ששורש איסור זה הוא ההליכה במנהגי הגויים ובמנהגי עבודה זרה (שהגויים היו עושים כך כדי לחקוק שם עבודה זרה שלהם על גופם, או על גוף עבדיהם) – יש איסור בקעקוע גם אם לא לשם עבודה זרה ממש. מעבר לכך, הגוף הוא אמצעי שקיבלנו מהקב"ה לצורך ההגעה למטרתנו כאן בעולם הזה, ולכן לא ראוי שנפגע ונקשקש על מה שקיבלנו מהקב"ה, אפילו במקומות נסתרים בגוף, אלא חובה עלינו לשמור על הגוף הזה בטהרה (כמו לא לאכול מאכלות אסורים, לא להשתמש בגוף לרעה והפקרות וכו'). כך כותב רבי נתן מברסלב בספרו ליקוטי הלכות (הלכות קרחה וכתובת קעקע ג', ב'): "כִּי צָרִיךְ לִשְׁמֹר בְּשַֹר הַגּוּף שֶׁלֹּא לְקַלְקְלוֹ, שֶׁלֹּא לַחֲקֹק בּוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע, שֶׁלֹּא לְקַלְקֵל צֶלֶם דְּמוּת הָאָדָם שֶׁכָּלוּל מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וְיֵשׁ לוֹ בַּכֹּחַ בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר וּבְכָל חֵלֶק מִבְּשַֹר גּוּפוֹ מְיֻחָד כְּנֶגֶד חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הָעוֹלָם לְהַמְשִׁיךְ הָעוֹלָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ... אֲבָל אָסוּר לַחֲקֹק בְּגַשְׁמִיּוּת שׁוּם אוֹת בְּעוֹר גּוּפוֹ, דְּהַיְינוּ כְּתֹבֶת קַעֲקַע, כִּי אַדְּרַבָּא, מִזֶּה מְקַלְקֵל וּמַחֲרִיב בִּנְיַן גּוּפוֹ הַכָּלוּל מִכָּל הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל, כִּי צָרִיךְ לְהַדֵּר אֶת גּוּפוֹ שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם חֲקִיקָה, כִּי גּוּפוֹ כָּלוּל מִכָּל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה".

קעקוע לשם יופי

ישנה אפשרות של איפור קבוע, זאת אומרת, ציור גבות או החדרת צבע למקומות מסויימים בראש כדי לשוות מראה יפה יותר, או כדי לכסות על כתמי לידה או צלקות במקומות בולטים. מכיוון שהאיסור מהתורה דיברה רק על קעקוע קבוע לשם עבודה זרה ושיש בו כתיבת אותיות ('כתובת' קעקע), הרי שכל מה שלא עונה על הקריטריונים הנ"ל אין בו איסור דאורייתא, אלא איסור דרבנן לכל היותר, שבמקרה של כבוד הבריות ניתן להקל בו. לשם כך יש לשאול מורה הוראה מוסמך.

חינה

חינה הניתנת בכף הידיים אין בה איסור, גם בגלל שאין זה ציור או כיתוב, וגם בגלל שזה יורד לאחר כמה ימים. גם אין בכך חציצה בנטילת ידיים כפי שמובא בשו"ע (או"ח, סימן קסא, ב): "וכן הנשים שדרכן לצבוע ידיהן לנוי וכיוצא בזה אין אותו צבע חוצץ". ואף אם כל היד צבועה בחינה אין בכך בעייה (ביאור הלכה, שם). סיבה נוספת להיתר היא שחינה או קעקועי חינה אינם צבע המוחדר מתחת לעור, אלא צבע הניתן על גבי העור (ללא שריטה), והוא יורד אחרי ימים או שבועות (שבט הלוי, ח"ג סימן קיא).

אני מאחל לך שתמשיכי להתעמק בלימוד התורה ובטעמי המצוות, וכמובן בהצלחה.

אבי