יחסים לא טובים עם השותפות לדירה: איך להתגבר על אנרגיות שליליות מצידן?

טליה יקרה.

שמחה שאת בוחרת לשתף אותנו ולא מתמודדת עם הקושי הזה לבד.

רוצה להגיד לך כמה דברים:

1. דבר ראשון והוא ממש חשוב, כדי שתוכלי להסתכל למה שקורה לך בעיניים, הוא לשחרר התנגדות. לבחור להסכים למה שכרגע ה' מעביר אותך. זה ניסיון מאת ה' שאת צריכה לעבור. אנחנו מנסות לראות איך אפשר לעבור אותו הכי טוב, אבל קודם כל צריך להסכים להיות בו, להיות בקבלה ולא בהתנגדות. רק אחרי שהמקום הזה נמצא בנפש אנחנו יכולות להתחיל לדבר ולחפש פתרונות.

2. יש לך מתנה מאוד מאוד גדולה בחיים שלך, אולי זו המתנה הכי גדולה שמישהו יכול לקבל. יש לך את עצמך. את רוצה להיות מי שאת , את מחוברת לעצמך, ברגש טוב לקיומך, רוצה להיות קרובה אליך. אין את זה לכל אחד, יש אנשים שבורחים מעצמם ולכן מחפשים לחיות חיים של מישהו אחר, מנסים להישאב אל תוכו, כי שם הם מזהים את כל מה שאין להם: קבלה, התקרבות, חן שלך מול עצמך, אהבה וחיים.

וזה מאוד עצוב. כי זה פשוט לא לחיות, זה אולי לברוח מהמוות וזהו.

מה אנחנו יכולות לעשות מול מציאות כזאת?

קודם כל להיות בחמלה כלפיה. כל תגובה שלך אליה צריכה להיות מתוך הבנה של המקום שהיא מונחת בו. לדבר אליה בסבלנות, לא לתקוף ולא לומר מילים רעות.

3. מצד שני להציב גבולות ברורים. איך?

א. לא להתבלט, למעט כמה שאפשר לספר על עצמך, על ההישגים שלך ועל תוכניות שיש לך לזמן הקרוב. לשתף כמה שפחות. ככל שתשתפי פחות ככה יהיה לך יותר קל להתמודד. לא מתוך מתח ובהלה, אלא מתוך הבנה שזה מה שנכון עכשיו, ככה יהיו פחות מפגשים ביניכם, פחות מידע שהיא תוכל לחשוב עליו, פחות היתקלויות עד כמה שניתן, ויותר חופש ומרחב בריא שאת חייבת עכשיו.

ב. בזמן שמעבר ללימודים להיות כרגע כמה שפחות בדירה וללכת ללמוד במקום אחר, לעשות דברים שעושים לך טוב, לחפש שיעור תורה אחר, אולי להגיע הביתה לעיתים קרובות יותר. לבחור שכרגע את הולכת להיות איתה כמה שפחות ורק מה שהכרחי.

ג. לבקש עליה רחמים, שתמצא את מקומה בעולם, שיהיה לה מרחב פרטי ובטוח משלה, עם הרבה קבלה עצמית. ושאת לא תפגעי ולא תגרמי לה צער, כי גם ככה היא בקושי וצער גדול בעיני, גם אם את לא רואה את זה כרגע.

מקווה שקצת עזרתי, אם לא- מוזמנת לשאול שוב,

החלטות טובות וב"הצלחה גדולה,

ממני נועה, חברים מקשיבים