קידוש לבנה -

ב"ה

ברכה ושלום.

1)-כן כי אין מניין.
2)-לא.צריך לעמוד תחת כיפת השמים.
3)-אומרים את ברכת הלבנה כרגיל רק אי אפשר לך לשאול אחרים בשלום עליכם.
4)-אני מעתיק לך את לשונה של ההלכה ב:

שולחן ערוך אורח חיים סימן תכו

סעיף א
הרואה לבנה בחדושה מברך: אשר במאמרו ברא שחקים וכו'. הגה: ואין לקדש החדש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה (אגור).

סעיף ב
אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים.

הגה: ודוקא אם ליל מוצאי שבת הוא קודם י' בחדש, אז ממתינין עד מוצ"ש. אבל אם הוא אח"כ, אין ממתינין עד מוצאי שבת שמא יהיו ב' לילות או ג' או ד' עננים ולא יראו הלבנה ויעבור הזמן. וכשמקדשין אותה בחול יש ללבוש בגדים נאים, (ת"ה סימן ל"ה). אין מקדשין הלבנה קודם תשעה באב ולא קודם יה"כ, (מהרי"ל). ובמוצאי יוה"כ מקדשין אותה, דאז שורין בשמחה אבל לא במוצאי ט"ב או שאר תענית, (ד"ע). ואין מקדשין אותה במוצאי שבת שחל בו י"ט. (מהרי"ל הלכות י"ט). ותולה עיניו ומיישר רגליו ומברך (מעומד) (טור) ואומר שלש פעמים: סימן טוב תהיה לכל ישראל ברוך יוצרך וכו'. הגה: ורוקד ג' פעמים כנגדה ואומר: כשם שאני רוקד כו' ואומר: תפול עליהם וגו' ולמפרע: כאבן ידמו כו' ג' פעמים, ויאמר לחבירו ג"פ: שלום עליך, ומשיב הוי כשואל (טור). ונוהגין לומר: דוד מלך ישראל חי וקיים, שמלכותו נמשל ללבנה ועתיד להתחדש כמותה וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב"ה, דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה שנאמר: שמש ומגן ה' (תהילים פד, יב) ולכך עושין שמחות ורקודין בקידוש החדש דוגמת שמחת נשואין. (בחיי פרשת וישב וד"ע).

סעיף ג
עד אימתי מברכין עליה, עד י"ו מיום המולד, ולא י"ו בכלל. (ואין לקדש אלא עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מן המולד), (תשובת מהרי"ל).

סעיף ד
אין מברכין עליה עד שיעברו שבעת ימים עליה. הגה: ואין מקדשין הלבנה תחת הגג (הגהות אלפסי החדשות).

האשכנזים מברכים משיעברו שלושה ימים.

לגבי משמעות ברכת הלבנה עיין:

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=614



בברכה,


עוזיאל