שאלה
בס"ד
לכבוד מעלת הרבנים
שלום רב לאוהבי תורתך
מובא בשו"ע
ח"מ לג ב
"כל הפסולים לדון פסולים להעיד חוץ מאוהב ושונא שכשרים להעיד אע"פ שפסולין לדון" א"כ מהו המקור ההלכתי לפסילת שושבין לעדות
יורנו ושכרו כפול מין השמים
תשובה
למשה שלום,
לפניך מספר מקורות בנושא עדות שושבינים.
בית יוסף חושן משפט סימן מה אות יד (ב), טו ד"ה כתב ה"ר
כתב הרמב"ן פרק גט פשוט (קסג: ד"ה דילמא) ומה שנהגו לחתום בכתובה קרובים ושושבינים ומרחיקים מחתימת העדים או מכתיבת השטר הרבה הם טועים וראוי לגעור בהם ולמחות בידם אבל השטר משמע שאינו נפסל בכך שהם לא לעדות הם באים כדי שיפסל בחתימתן אבל העדים יזהרו בה יותר שמא יפסל השטר כדברי רבותינו הצרפתים וכן נראה שהן צריכים שלא להניח גליון בראשו של שטר ואם עשו כן נראה שפסלו השטר עכ"ל:
שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן שא ד"ה בכך וכך
וקנינא מהחתן ר' יצחק יצ"ו בר אברהם יצ"ו הנזכר למרת רבקה ת"מ הנזכר' בת ר' בתואל הנזכר על כל מאי דכתיב ומפרש לעיל ועל הנאמנות בפירוש במנא דכשר למקניא ביה והכל שריר וקיים. וחותמים החתן והשושבינים והעדים:
שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן שא ד"ה בכך וכך
ונהגו לחתום השושבינים ושאר העם בין קרובים זה לזה בין קרובי' לחתן ולכלה וכבר נשאל הרשב"א זל"הה מזה והשיב שכיון שחותמין העדים באחרונה פלוני עד פלוני עד כשר שהרי אמרו (ב"ב קס"ב ע"ב) (מילייהו) [מילאהו] בקרובים כשר והשם ברחמיו ימלא כל משאלותינו לטובה אמן:
בברכה,
שמואל זעפרני