שאל את הרב

קושי להתכוון ולהתחבר לתפילה

חדשות כיפה חברים מקשיבים 29/12/01 18:54 יד בטבת התשסב

שאלה

אני לא בן אדם שמתפלל הרבה ובכלל אני לא מרגישה צורך להודות להקב"ה ע"י התפילה...

אני חושבת שאם צריך להודות או לבקש בקשה אפשר לעשות את זה בעוד דרכים...חוץ מזה שאני הרבה פעמים עייפה או לא מרוכזת כדי להתפלל...

אז אני פשוט לא נכנסת לתפילה....

אם יכולתי לשנות משהו הייתי משנה.

אפשר?

תשובה

שלום לך,
אתייחס לשלוש נקודות בשאלתך:
1. הצורך להתפלל, לבקש ולהודות.
2. הדרך לעשות זאת.
3. מה עושים כשאין כוח וחשק.
אדם שנקלע לצרה או אסון, חלילה, הוא זקוק למשהו להישען עליו, למישהו שישמע את שיח ליבו, ויעזור לו בדברים שהוא נזקק להם במצבו החדש. תפילה אצל אדם כזה היא דבר מתבקש ומובן מאליו. אבל אדם שכל חייו מתנהלים למישרים והכל דופק כמו שעון, עלול לא להרגיש אף פעם צורך לבקש על משהו. במקרה הטוב הוא יודה על מה שיש לו.
וזו כמובן טעות שנובעת מהתפיסה שכל מה שיש לי בא בזכותי, ופשוט שמה שיש לי היום יהיה לי גם מחר.
רק כשהאדם מבין את התלות המוחלטת שלו בקב"ה שנותן לו חיים כל יום מחדש, ומכוון צעדיו בחסד, ושזה לא דבר המובן מאליו כיוון שלא כל דבר שהוא זוכה בו מגיע לו מן הדין, הוא עשוי להרגיש צורך להתפלל.
שלוש התפילות הקבועות ביום הן תפילות ציבור, כלומר: תפילות שנתקנו בשביל צורכי הציבור. האדם הפרטי יכול אומנם לכלול בקשותיו עם בקשות הציבור בתפילת העמידה, אבל כל הברכות הם בקשות לכלל ישראל וכלל העולם. האדם שניגש לתפילה צריך לזכור שהוא ניגש לעבודת הציבור, לזכור שהוא חלק מציבור ולשאת בעול עם חבריו, להשתתף בצרתו ובשמחתו של הציבור, שהרי האדם נולד וחי כיצור חברתי, ובמיוחד יהודי שחלק נכבד מחייו הוא עושה עם כלל העם. אז אולי יש בברכות קטעים ש'לא מדברים אלי' כי אני לא צריך אותם עכשיו, אבל על האדם לצאת (לפחות בדקות המעטות של התפילה) מהמעגל האנוכי ולראות מה הציבור צריך, מה חבריי צריכים ולבקש על זה בשבילם וכמאמר המשורר: "כולנו רקמה אנושית אחת". אם אחד סובל, גם אותי זה צריך לצער וגם לי זה צריך לכאוב, ומבט קצר על המתרחש בעולם בכלל ובארץ בפרט יביא אותנו מהר למסקנה שאין ברכה מיותרת בתפילה. ובגלל שזו עבודת הציבור, חז"ל קבעו מסגרת ותבנית לתפילה, וכשזו מאוחדת, עוצמת התפילה כפולה ומכופלת. וכשאני יודע שמה שאני מבקש כאן גם את מבקשת במקומך, וגם היהודי באירופה ובארה"ב ובאותם זמנים וכמעט באותה לשון (בשינויי נוסח קלים), אנו מרגישים ציבור, אנו מרגישים עם אחד.
עד כאן הדברים פחות או יותר ידועים, אבל אני רוצה להזכיר עובדה שנוטים לשכוח או שרוצים לשכוח, שתפילה היא עבודה ולא בהכרח התפרצות רגשית שפעם באה ופעם לא.
ומהי העבודה? עבודת הכנה לכל הדברים שהזכרתי. עבודה של התבוננות בתפקיד שלי כפרט בתוך ציבור, בהתבוננות בברכות של התפילה, לראות על מה אני מבקש וחולם, ועל מה חז"ל הורו לנו שצריך לבקש.
חשוב גם לעשות קצת עבודה של הכנה לתפילה. אם יש חשש שאהיה עייף בתפילה, אולי אלך לישון מוקדם יותר כשאפשר. ללמוד קצת עניני תפילה וכן הלאה.
זו עבודה ארוכה לכל החיים עם עליות וירידות אבל ההכנה מוכרחת.
ה"בית חדש", אחד ממפרשי הטור, כותב בסימן צ"ח שכאשר האדם מתעורר לכוון ליבו ועושה הכנה אמיתית לתפילה הקב"ה עוזרו, כי הבא להיטהר מסייעין לו מן השמיים.
באתר שלנו בקטגוריה תפילה תוכלי למצוא תשובות רבות על התפילה, עניינה, איך לכוון בה ועוד.
בהצלחה רבה
רמי, חברים מקשיבים

כתבות נוספות