שאלה
שלום,
אני מרגיש לאחרונה שהמצוות הם עול שקשה ולא כיף והרבה פעמים אין לי כוח לקיים מצוות לדוגמא: לא תמיד יש לי כוח לברך ברכת המזון, ללבוש ציצית (במיוחד אם אני בבית), לכוון בתפילה וכו. בתקופה האחרונה גם עולים בי הרהורים למה בכלל לקום בבוקר למניין ותקופה מאוד ארוכה שאני לא הולך למניין בגלל זה. למה במקום לקום מתי שבא לי ולהתפלל ביחיד אני צריך לקום מוקדם ולהצטרף למניין?
אני מרגיש התרחקות מכל הנושא של התפילות אשמח לעזרה
תשובה
שלום משה, מה שלומך? שמח שפנית אלינו ושאלת, ולא שמרת את מה שאתה מרגיש בבטן.
אתה מתאר כאן מצב לא נעים של ריחוק רגשי מסוים מקיום מצוות. ציצית, ברכות, תפילה ומניין. קודם כל, יש לך רגש יהודי חי, וזה נפלא. עצם העניין שהרגשת בזה וזה מפריע לך עד כדי שפנית לשאול – זו מעלה גדולה וחשובה. אין ספק שחלק משמעותי מהדרך כבר עברת. זיהוי ורצון לשינוי.
תראה, השגרה יכולה לחזק בנו הרגלים מסוימים, אבל יכולה גם לשחוק אותנו. נכון שקיום תורה ומצוות הוא דבר שמרגיש לנו לפעמים כמו שגרה משעממת קצת שחוזרת על עצמה שוב ושוב. במובן מסוים זה גם נכון. להתפלל שלוש פעמים ביום, לברך לפני ואחרי האוכל, ללבוש ציצית כל הזמן ולהשקיע בתפילה דווקא במניין. זה לא פשוט, זה דורש תשומת לב והשקעה, אבל בעיקר רצון.
כשמשהו חשוב לנו – אנחנו מוכנים ורוצים להשקיע בו. כשלא ברורה לנו חשיבות הדברים, ממילא המוטיבציה תהיה נמוכה. כמו כל דבר, אי אפשר לקפוץ פתאום מאפס למאה. זה לא טוב וגם לא עובד. להיפך, זה רק הורס. זה סוג של יצר הרע שמתחפש ליצר טוב כביכול, משכנע אותנו להיות הכי צדיקים שיש, כדי שלא נצליח ונתייאש. לשאוף גבוה זה חשוב, אבל עוד יותר חשוב מזה, זו הדרך.
אני מציע לבחור מצווה אחת בלבד כרגע שקשה לך להתחבר אליה. קח רק אותה כפרויקט לתקופת הזמן הקרובה. ב"ה שארון הספרים היהודי רק גדל כל הזמן, וגם לא חסרים שיעורים נגישים של רבנים גדולים היום באינטרנט. חפש ספר שאתה מכיר ורב שאתה מתחבר אליו, ותתמקד בלימוד על המצווה הזו. כאמור, כשאני לומד על משהו ומבין את החשיבות שלו – אני מוכן להקריב בשבילה יותר ולהשקיע.
כשלוקחים על עצמינו יעדים קטנים ועומדים בהם – המוטיבציה גדלה הרבה יותר מהר! אפשר אפילו לעשות טבלה ולסמן בה כל פעם שהצלחת לקום למניין, כל יום ששמת ציצית, כל מצווה שלקחת על עצמך. אחרי סך מסוים – תתפנק על משהו שאתה אוהב. המטרה היא להאהיב על עצמינו את התורה וקיום המצוות ולא חלילה להיפך.
יש תפילה מיוחדת של רבי אלימלך מליז'ענסק שחלקה מוכרת יותר וחלקה פחות, אבל כולה נפלאה מאד. החלק המוכר הוא "אדרבה, שנראה כל אחד מעלת חברנו" וכו'. חלק אחר מאותה התפילה הוא "ותשפיע קוח קודשך עלינו שנהיה דבקים בך. ושנשתוקק תמיד אליך יותר ויותר, וממדרגה למדרגה תעלנו, שנזכה לבוא למעלת אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב". התפילה הזו נפלאה, גם בגלל תוכנה כמובן שמבקש ומתחנן שנזכה להשתוקק תמיד אליך יותר ויותר. אני מבקש להשתוקק! מבקש לרצות להיות דבק בקב"ה. אבל התפילה הזו יפה כל כך, גם בגלל שהיא מדגישה את הצורך בהדרגתיות. בהתחלה אנחנו מבקשים מהקב"ה שישפיע עלינו רוח קדושה כדי שנהיה דבקים בו. אח"כ, אחרי שיש בנו רוח קדושה, אנחנו מבקשים להשתוקק אליו יותר ויותר. רק לאחר מכן הבקשה היא לעלות ממדרגה למדרגה, ובסוף – להגיע למעלת אבותינו הקדושים. כך התפלל רבי אלימלך מליז'ענסק, ואפשר ללמוד מכאן גם אלינו, כל אחד לפי מדרגתו. לאט לאט – אבל בטוח.
כמובן שיחד עם הלימוד על כל מצווה ומצווה, והאתגרים הקטנים בהדרגה שאתה יכול לקחת על עצמך, העצה הטובה היא התפילה. להתפלל על ההצלחה, להתפלל לסייעתא דשמיא. זה ודאי יעשה נחת רוח לה' וגם יגביר בך את הרגש והרצון להיות יותר שייך ולהשקיע.
מוזמן לחזור ולעדכן איך הולך לך וכמה אתה מצליח. מאמין בך!
בהצלחה רבה!
ישראל