שאלה
לכבוד הרב שלום רב.
ב"ה זכיתי לחזור בתשובה והתקרבתי מאוד לרבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א, ידוע לכל הציווי של רבנו שיש לעשות השתדלות גדולה מאוד ולהגיע לציונו הקדוש באומן (בפרט בערב ראש השנה), אני יודע שישנם רבנים המתנגדים ליציאה לקברי צדיקים בחו"ל (וקארתי תשובה אחת שלך בנושא אשר הבעת התנגדות לנושא זה), וזאת עפ"י הגמרא אשר מציינת את שלושת הדברים אשר בגללם מותר לעזות את הארץ:
1. לישא אשה.
2. פרנסה.
3. לימוד תורה.
האם לימוד תורה לא נכלל בנסיעה לקברי צדיקים בחו"ל? (אני בכל אופן קיבלתי חיזוק רציני מאוד באופן על ציונו הקדוש).
האם אפשר להגיד בכלל שרבנו הקדוש לא ידע "שאסור" לצאת מהארץ ובכל זאת נתן את הציווי?
ואיך דבר זה מסתדר לשיטתך עם דברי ה- "שדה חמד" -שהיה מגדולי הרבנים הספרדים אשר אמר שלא רק שמותר ליסוע לקברי צדיקים בחו"ל אלא רצוי מאוד?
בברכה
יעקב
תשובה
בס"ד
אני לא חולק על שום רב שחושב כי ראוי ללכת לקברי צדיקים בחו"ל.
מי שחושב שמותר שיסע - אני חושב שאסור, ואפילו אם תמצא סברא להתיר נסיעה לחו"ל בגדר "לימוד תורה" - זה רק בדיעבד וכד' ולא לכתחילה לציבור.
אי אפשר למתוח את דברי חז"ל עד כדי כך.
ובכלל הכיון לשאוב רוחניות מקברי צדיקים בחו"ל צריך עיון. כי בכל פעם שאנחנו קוראים בתורה אנו רואים כי צריכים לשים את שאיפתינו לבנין בית המקדש כי שם מקור הברכה.
אבל כבר כתבתי לך שאיני רואה את עצמי כדאי לחלוק על גדולי רבני ברסלב שהורו אחרת. רק דעתי אמרתי.
ועוד
רבינו נחמן לא אמר ליהודים מארץ ישראל ללכת לקברו באומן. הוא אמר לאנשי חו"ל שמימלא נמצאים בחו"ל על מעלת הנסיעה לקברו כיון שהוא היה איתם בחיים ונשאר דבוק עם חסידיו גם לאחר פטירתו.
לדעתי אם היו אנשי ארץ ישראל שואלים אותו האם לעזוב את הארץ בראש השנה וללכת לקברו - הוא היה אומר להם השארו בארץ והכינו לי מקום עימכם.
בקרוב יבוא משיח ומה לכם לחפש בארצות הנכר. לפרנס רשעי אומות העולם מכספכם. ללכת על אדמה טמאה שקבורים בה אלפי יהודים שנרצחו ברשעות הגוים. אדמה שספוגה דם יהודי?
ולפרנס את הרוצחים ובניהם?
-------
ולכל מי ששואב רוחניות מקשר על הצדיק רב נחמן אומר כי אני חושב שבמעט מאמץ אפשר להתקשר עם נשמת הצדיק מארץ ישראל יותר טוב מאשר בחוץ לארץ.
-------
ומה שכתבת בשם הרב שדי חמד באות א' מערכת ארץ ישראל "דמותר לצאת מא"י לחו"ל להשתטח על קברי הצדיקים, מצד שהיא מצוה רבה".
כבר כתב עליו הרב קוק בשו"ת משפט כהן בסימן קמז
"לעניות דעתי צריך עיון טובא. דנהי שמצינו בכלב שהשתטח על קברי אבות, וכיו"ב בכ"מ בגמ', אבל ודאי לענין מצוה היש פנים לומר דעל כל קברי הצדיקים שבעולם מצוה להשתטח, זה לא ניתן להאמר כלל, א"כ הלא רבו מאד קדושים וטהורים, ועיקר הקדושה של הצדיקים הראשונים, למי כל חמדת ישראל, הלא הוא באה"ק, ולמה לן לאהדורי דוקא על קברי חו"ל?
והלא גם בת"ת ס"ל לר"י (ע"ז י"ג) בד"א כשאינו מוצא ללמוד, אבל כשמוצא, אסור, ולא איפסיקא כותי' כ"א מטעם שלא מן הכל אדם זוכה. ופשוט הדבר שאין זה שייך לענין ההשתטחות אקברי צדיקים, דלא שייך כ"א ברבו שלמד ממנו ורואה בו סי' ברכה, או אולי מזה דוקא יזכה ולא מאחר, אבל לזכות השתטחות על קברי צדיקים מנ"ל לחלק בין צדיק לצדיק. ומכש"כ שצדיקים שבא"י הלא המה הגבורים אשר מעולם שאין דוגמתם, ואיך יתכן לומר שתהי' מצוה לצאת עבור זה לחו"ל.
ועל עיקר המצוה לא ידענא, דמצינו רק שהיא תועלת, שעי"כ הצדיקים מבקשים עליו רחמים, אבל מצוה מנ"ל. ואולי כיון שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים (יבמות ס"ד), א"כ זהו גופו מצוה שיגרום לצדיקים שירבו בתפילה לעשות רצון השי"ת, וק"ו שהרי גדולים צדיקים במיתתם (חולין ז'). ועפ"ז אולי י"ל שעל קברי אבותיו ורבותיו, אף שהם קטנים במעלה נגד צדיקי אה"ק הקבורים שם, מ"מ אולי מתוך דקריבא דעתייהו יותר לגבי', כדאשכחנא ג"כ בהשתדלות אקברי' דרב חייא: מתניתא דמר מתנינא (ב"מ פ"ה), א"כ יותר ירבו בתפילה, נמצא שיש בזה מצוה יותר גדולה. מ"מ אין הדבר ברור כלל לע"ד לומר, שלא תספיק אהבת אבות העולם ישני חברון, עד שנצרך לצאת ע"ז מא"י לחו"ל.
ומה טובו דברי הגאון המחבר שליט"א, דבת"ח, דמתבטל מת"ת, המניעה טובה. והכל לשם שמים.