שאלה
שלום.
אומרים שיהודי טוב הוא יהודי "ירא שמיים"מה משמעות המושג?עד היום לפי מה שלמדתי וידוע לי יראה היא פחד. ולכן לפי הדרך שבה אני,לפחות נכון לעכשיו,מבינה את פירוש המושג ירא שמיים מתעוררים לי שני קשיים בעניין:
הראשון-כתוב "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך"איך אפשר לאהוב מישהו שמפחדים ממנו?!
השני-יש תשובה מיראה,אך קיימת גם תשובה מאהבה שנחשבת לגדולה מתשובה מיראה. דבר ראשון עצם העובדה ששתי התשובות האלו הן שונות,גרמה לי לחשוב על זה שזו לא תשובה מפחד ואהבה אלא או תשובה מפחד או תשובה חזקה יותר שהיא מאהבה ולכן זה גורם לי לחשוב האם צריך לאהוב את הקב"ה או לפחד ממנו?שהרי לפי מה שאני מבינה בגלל ששני סוגי התשובה הם נפרדים אין אפשרות של לאהוב וגם לפחד...(שאם כן קיימת אפשרות כזו כבר כתבתי בקושי הראשון שציינתי את הקושי שלי אתה...)
פעם (אחר שהיה לי משבר אמוני) הרגשתי שמה שמחזיר אותי בתשובה ובבירור עמוק היא הרגשת הפחד שאולי אני בעצם טועה ועזבתי את הדרך הנכונה ועכשיו אני חוטאת ואני אענש על החטא-הפחד היה מהעונש! היום אחרי שעשיתי בירור מעמיק למדתי, התחזקתי וברוך ה' ביססתי את האמונה שלי אני לא מרגישה פחד מהקב"ה ואני לא מפחדת מעונש אני לא מרגישה שאני מקבלת עונש או ייסורים כתגמול על שלא הייתי בסדר-סוג של נקמה...אלא אני מרגישה שהקב"ה כולו טוב וההנהגה שלו היא הנהגה רחמנית שהרי העולם לא היה יכול להחזיק רק על הנהגת הדין והצדק ללא רחמים ולכן אני מרגישה שגם אם רע לי ובאים עלי ייסורים זה בעצם על מנת לקדם אותי לעזור לי לתקן ולהתקרב לקב"ה...ולכן אני לא מרגישה יראה כי אני מרגישה שהכל לטובתי...האם אני צריכה לפחד מהקב"ה ואם כן מה הכוונה של תשובה מאהבה?
תודה
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
יש שני סוגי יראה, יש יראת הפחד - שאדם נמנע מלחטא מחמת הפחד מיסורים ועונשים,
ויש מדרגה יותר עליונה : יראת הרוממות, כשעמדים מול אדם אדם גדול שמכריכים ומעריצים אותו, יש יחס של כבוד ולא מעיזים להתנהג לידו שלא כראוי, ולא בגלל שמפחדים שיכה אותם אלא מחמת ההערכה והכבוד לגדול, על אחת כמה וכמה כשעומדים מול הגודל של הקב"ה.
מה עדיף? צריך את שתי היראות , יראת הרוממות היא העיקרית אבל לפעמים זה לא עושה רושם על היצר הרע והוא רוצה לעשות מה שבא לו, ודיבורים ומחשבות על רוממות לא מענינים אותו , אז צריך להעמיד אותו במקום גם על ידי מחשבות של יראת הפחד מהעונש.
מהי תשובה מאהבה?
תשובה שלא באה מפחד העונש, ללא הבנת ערך המעשים.
אלא תשובה שבאה מתוך הכרה שכלית שמה שנעשה הוא רע וצריך לתקן. תשובה מיראה אין בה את ההכרה השלימה בפחיתות הרע אלא המניע הוא עונש חיצוני.
בברכה,
דני ארגמן