צער נידה בפרט וצרות בחיים בכלל

בס"ד
שלום רב,

השאלה שלך באה להעניק לך כוחות כדי להתמודד עם הקושי והסבל שלך. את בדרך הנכונה – צריך לחפש ולמצוא כוחות כדי להתמודד עם הסבל. אחד ממקורות הכוח במקרה שלך הוא ההכרה שאת מצליחה לעמוד בקושי. כל יום שעובר עליך בשמירת טהרת המשפחה הוא יום של גבורה – זה עצמו כוח מעודד. את ובעלך שני גיבורים בדרמה עלומה שאף אחד לא יודע (מלבד ה-'אחד' שיודע). זו דרמה מאוד קשה שדורשת המון כוחות נפש. כל יום מגלה כוחות נוספים ומתוך כך נוצרת עוצמה אמונה ובטחון בכוחות שלך.

תעברי על הרשימה להלן. האם את מעוניינת לבחור משהו אחר? כל אחד בטוח שהצרות שלו הן הכי קשות – וזה נכון. לכל אחד קשה בצרות שהוא נמצא בהם. למרות שאינני רוצה לאחל זאת – אני די בטוח שעוד יבואו עליך צרות אחרות, אולי אפילו קשות מאלו. כדאי לך כבר להתכונן. לא, אני לא מייאש אותך חלילה, להיפך אני מבקש לומר לך: כפי שאת מוצאת את הכוח להתמודד עם הקשיים הללו תמצאי גם את הכוח להתמודד עם הקשיים שיבואו.
אבל הבשורה האמיתית שאני אומר לך (כאדם שהיו לו, ויש לו צרות בחיים – אם כי לא צרות קשות) הקשיים הם ההזדמנות לצמיחה אמיתית. דווקא הנפילות מרעידות את האדם. כאשר מדובר בקשיים של טהרת המשפחה הזוגיות כולה עוברת קושי גדול – אבל זו דווקא הזדמנות לחיזוק רוחני יותר של הזוגיות, לתמיכה ועזרה הדדית בהתמודדות עם הקושי המכביד הזה.

כמעט לכל אדם קורים דברים שמצערים אותו.
אצל אחד זה השמירה על טהרת המשפחה,
אצל אחר בעית בריאות קשה,
אצל השלישי זה יחסים עכורים או נתק מההורים
ואצל הרביעי זה קשיים בזוגיות הטריה.
החמישי מקיא בנסיעות,
והשישי סובל מדכאונות,
את השביעי לא מעריכים בקהילה,
השמיני מתקשה בפרנסה
והתשיעי בלימודים,
והעשירי לא מצליח לעבוד טסט כבר עשר שנים.
ככה זה, החיים מלאים קשיים.
כבר קבעו חז"ל "לפום צערא אגרא" = לפי הצער כך השכר.
אנחנו לא מזוכיסטים חלילה ומחפשים סבל. אבל אנחנו מודעים לכך שתכלית העולם שלנו לתקן את הנפש. לכן המטרה האמיתית והעמוקה של החיים אינה להגיע לדברים אלא להתקדם נכון בדרך אליהם.
החיים לא נועדו להיות אושר מתוק ומתמשך אלא התמודדות מתמשכת. הסיפוק אינו בכך במה שהשגנו: "משפחה - קטנה – ואוהבת, קריירה מכובדת עם הכנסה מבוססת בית פרטי וחצר עם כלב..."
הסיפוק הוא במה שאנו מתקדמים כל רגע ורגע, בכוחות שאנחנו משקיעים כדי להתמודד עם הקשיים, בבנין הרוחני שמעצב אותנו בזכות ההתמודדות עם הקשיים. אין עניין להגיע אלא ללכת, להתקדם כל הזמן: "התהלך לפני והיה תמים".