צניעות

ב"ה,


שלומות,

שאלתך ראויה להתייחסות בשל העובדה שכביכול לא מצאנו התייחסות הנוגעת להלכות צניעות לבנים.
יש להעיר שבהלכות צניעות יש שני רבדים:

האחד קשור ליצר העריות, להתעוררות המינית
והשני כרוך בבניית עולמו ש להמאמין כאדם הניצב בפני קונו וצריך לקבל עליו עול מלכות שמיים.

ההבחנה בין שני הצדדים ברורה. הראשונה נוגעת למפגש שבין המינים השניה נוגעת למפגש שבין אדם לעצמו ומתוך כך לאלוהיו ולסביבתו. עקרונות אלה באים לידי ביטוי גם בכל ההלכות הנוגעות לצורת ההתלבשות בבוקר.

לצערי, המשמעות הראשונה של הלכות צניעות התלבשה על עולמנו והדירה את המשמעות השניה מהדיון האמוני שלנו. בעוד שהרמה הראשונה של הלכות צניעות ניתנת לאכיפה בכל מיני הלכות המאפשרות את המשך החיים של החיים בתוך חברה בה מתנהל מפגש בין המינים השונים, הרי שהרובד השני דורש מפגש עמוק יותר, משמעותי יותר שלא ניתן להתייחס אליו מתוך קיומה של הלכה זו או אחרת. הרובד השני דורש שינוי בתודעה של האדם. הרובד השני לא נוגע אל הנפש אלא אל הנשמה.

הרובד השני מניח שכאשר האדם עסוק בעצמו הוא לא מסוגל להקשיב. הוא לא מסוגל להקשיב לקול האלוקי שהולך מקצה אל קצה. הוא לא מסוגל לראות ולהקשיב לצרכי הזולת.
ברובד עמוק יותר, כיון שהעדרה של הענווה מונע מהאדם להפגש עם עצמו. הפריצות עוסקת בגילויים החיצונית של החיים ולכן העדרה של הענוה שהיא הבסיס להיוצרותה של הצניעות, מונע מהאדם להקשיב ל ע צ מ ו.

הצניעות מייצגת מצב. הענווה היא הגורם להיווצרותו של המצב. לכן, ככל שהאדם צנוע יותר הרי שהוא מסוגל להיות כמי שבא במגע עם עצמו, עם אלוהיו ועם הסובב אותו. לתפיסתנו, העדרה של מידת הצניעות משחיתה את ההיבטים המוסריים של האדם, מחדדת את האגוצנטריות ומבטלת את האיזון הנכון שבין יחיד לחברה. זו גם הסיבה שנאמר במשלי: "ואת הצנועים - חכמה". רק אדם צנוע מסוגל ללמוד, להקשיב אל הזולת ומתוך כך - לקנות חכמה.

לכן, אין סיבה להבחין בין הלכות צניעות לבנים להלכות צניעות לבנות. הצורך בהסתרה, בהפנמה ובמניעת ההדגשה של האני החיצוני קיים גם אצל בנים וגם אצל בנות.

לכן, אף שלא הוגדרו הלכות צניעות, ראוי ונכון להקפיד על צניעות מירבית כדי לבנות את עצמנו כאנשים המעדיפים את הפנים על גבי החוץ. אינני יכול להשתמש במושגים של מותר ואסור ביחס לאורך המכנסיים, אך אינני מסתפק בשאלה העקרונית שגם על בנים לשאוף לתוספת צניעות וקדושה.

בברכה,

שי