צפיה בסרטים לא ראויים ודאגה לזוגיות: מה לעשות?

שלום נועה יקרה.

טוב שאת משתפת ברגשות ובתהיות האלה שעולים בך ולא נשארת עם זה לבד.

רוצה להגיד לך כמה דברים:

1. מניחה שאת יודעת למה לא טוב לצפות בסרטים כאלה. במיוחד כשאת בתהליך שבונה את מי שאת ועל בסיס זה את מי שאת בוחרת להיות בעתיד. איזה סוג אשה תבחרי להיות? איזה איש תבקשי לעצמך? מה יהיה לך לתת לו בבוא היום, בנפש ובגוף?

את כרגע בונה לעצמך מושגים של אהבה והתקרבות בין איש לאשה. נכון, עוד לא הגיע הזמן להתחתן אבל את מבררת לעצמך דרך משלך, בונה אישיות, מקשיבה למה שהלב שלך באמת רוצה ומסדרת לעצמך מחשבות נכונות, מדוייקות, אמתיות שעתידות לבנות בך חיים שלמים. את מכינה את עצמך לאט לאט למי שהולך להיות האיש שלך.

ותחליטי מה את רוצה לתת? מה חשוב שיהיה בך? ממה את אמורה להתרחק? איך בונים אהבה?

מה זאת אהבה בכלל?

אהבה היא כוח בנפש שמופיע בעולם כשאיש ואשה בגיל של חתונה, ולא בגיל של תהליך בניין האישיות, רוצים אחד את השני על בסיס של רצונות משותפים, שאיפות דומות, נשיאת חן וחיבור נפשי עמוק. החיים שלהם יחד יוצרים אהבה כי אהבה היא נתינה, מוכנות להתמסר לשני עד כלות, בכל מצב, בלי שום תנאים, לתת בלי שיפוטיות ובלי רצון לקבלת תמורה. ולא דיבורים על רגשות ריקים מתוכן שזו לא בעיה להגיד אותם כי אין להם שום כיסוי או ביטוי במציאות. בסרטים האלה שאנחנו מדברות עליהם, חוץ מדיבורים מה הבחור עשה למען הבחורה ? איפה הוא הראה אחריות כלפיה? מוכנות לוותר על דברים שהוא רוצה למענה? לטווח ארוך, לאורך זמן? מתי הוא נתן לה כשהיה לו קשה? איפה הוא שתק וחשק שפתיים ועשה הכל כדי לא לפגוע בה? ולא בסצנה של 60 דקות. אלא לאורך שנים?

2. חשוב שגם נדבר על זה שכדי להפרד מהרצון הזה לראות סרטים לא צנועים, צריך לעבוד, בהדרגתיות, בהקשבה פנימית, בסבלנות, אבל צריך לעבוד. בלי עבודה, יקירתי זה פשוט לא יקרה.

אלוקים יצר אותנו באופן שנבנה את עצמנו בצורה תהליכית והדרגתית. לכל דבר בחיים יש את הזמן שלו. בגיל 15 עם הרגשות הבריאים והטובים שמתפתחים בתוכך זה הזמן שלך לעבוד על מי שאת הולכת להיות. לבנות אישיות שחושבת מה נכון ומה לא, ומה הקווים האדומים שלה ועל סמך מה קובעים אותם. להכיר את עצמך, לסמן במה את טובה ואת זה לחזק, וגם לזהות מה צריך לתקן. זה לא אומר שמעכשיו את מתחילה לחיות בהסתגרות ובצמצום אלא שבכל כיף שאת עושה צריך להיות משהו שעוזר לך לבניין העצמי הזה שלך ומקדם אותך בחיים.

מי שלא עובד על עצמו, ובמיוחד בגיל הזה כי זה הזמן שמעצבים אישיות, אחר כך דפוסי החיים שלו יכולים להיות קשים ומקובעים, הוא לא מודע לעצמו ולא יודע מי הוא רוצה להיות.

אם תסתכלי מסביב על אנשים שאת מכירה מבפנים ויש לך הערכה כלפיהם תגלי שהתוצר הסופי שעומד מולך בתור אישיות, הוא תוצאה של עמל רב, של התבוננות פנימית ובחירה מודעת. אין אנשים שנהיו טובים או גדולים או שאכפת להם מאחרים, מעצמם. כל טוב שאת רואה, אם הוא קבוע בנפש ולא זמני וחולף, לא היה שם קודם. מישהו עבד קשה בשביל שהטוב הזה יופיע בתוכו.

3. אז מה עושים?

קודם כל מכינה לעצמך מראש דברים לעשות כדי לא להגיע שוב למצב שאת נופלת לתוך החור השחור הזה.

מה למשל?

יותר עזרה בבית, שיחות עם בני המשפחה שבונות אותך. אולי להדריך בתנועת נוער נפרדת, מפגשים עם חברות, התנדבויות, לעשות ספורט כמו הליכות, אירובי ועוד, לבשל, לאפות, לעשות יצירות, להשקיע זמן בלימודים וגם מעבר ללמוד דברים שחשוב לדעת ולחזור עליהם, אולי עם עוד חברה.

בהקשר הזה שלנו ממליצה לך ללמוד את הספר "כי בא אורך", על היצר והאור בחייך שכתבו ליאור והודיה לביא. ספר לבנות שפשוט מדבר אליך בגובה העיניים והלב.

4. לגבי הדאגה לזוגיות: להתפלל לה' במילים שלך, הכי פשוטות שיש .להגיד לו שאת רוצה להיות מוכנה לקראת האיש שלך ולתת לו את עצמך אוהבת, מרגישה, מבינה מה זה חיים של קדושה, שיעזור לך לעבור את הזמן הזה בטוב. להשתדל שהתפילה הזו תהיה כל יום, לפחות כמה דקות. עם הזמן תרגישי שיש מי ששומע אותך, עוטף אותך ואוסף אותך אליו באהבה. במשך הזמן תצליחי לקלף מעצמך, דרך הדיבור איתו, שכבות של כאב, יאוש, אובדן דרך ובדידות, ומתוך זה לאט לאט להגיע להיות מוכנה לזוגיות בעוד כמה שנים בע"ה, בזמן שנכון לך ממקום פנימי, מודע, שלם ושמח. חייבת להגיד שבעיני, כשתבחרי לעשות את העבודה הזאת שדברנו עליה, לאט ובסבלנות ועם המון חיזוק ערך עצמי, תבני אישיות גדולה באמת, שבחרה לא להתחבר למסך אלא לה' יתברך, שבחרה במה שטוב באמת, שבנתה חיים מתוקנים מתוך הדרכה ועמל. ה' רואה את כל זה ובטוח יכוון אותך בבוא היום לטוב גדול שהוא שלך לגמרי, עם האיש שמיועד לך מאת ה' שירצה אותך מאוד וגם ידע להעריך את המסע שעברת כדי להיות מוכנה לבית שלכם.

מעריכה מאוד,

מאמצת אותך אל לבי,

מאמינה בך.

נועה

(17)