מה כל העניין של הצניעות?

שלום לך יהודית היקרה.

שאלת שאלות גדולות וחשובות, אנסה לענות כמידת יכלתי.

קודם כל, צניעות היא בעיקר מידה בנפש. כמו הימנעות מכעס, ענוה, רוחב לב, עין טובה וכו'. לכן, בהלכות לא כתוב על זה כל כך הרבה. לא כתוב גם בהלכה שאסור לכעוס או להתגאות - כל התחומים האלו הם תחומים בסיסיים יותר - עוד לפני ההלכה. אדם שמלא בגאוה 'טכנית' אולי לא עובר עבירה, אבל בודאי שכל החיים שלו מנוגדים לדרך שאותה הקב"ה הנחיל לנו בתורה.

כיצד מתבטאת המידה הזו? היא מתבטאת בשני תחומים מרכזיים.

קודם כל - ההבנה שגוף האדם הוא דבר שראוי להצניע. חלק מכבוד אנושי שלנו כבני אדם הוא להיות לבוש ומצופה מאיתנו כבני אדם לשמור על הכבוד הזה.

דבר שני - המיניות היא כוח מאד חזק בעולם. חלק גדול מהמיניות מתבסס על החצנה של הגוף - במיוחד הגוף הנשי, ובמקביל לזה - התעסקות של הגברים בחשיפה הזו. זה לא משהו מתפלסף בכלל, אלא זה מציאות פשוטה - אדם עובר ברחוב או רואה סרטון פרסומת ויש שם אשה קצת חשופה שנועדה למשוך את תשומת הלב לחפץ שמפורסם. על כן מצופה מהאשה למנוע את החשיפה הזו של הגוף. במקביל מצופה מהגבר שלא להתעסק בחשיפה הזו ולהמנע מלראות דברים לא צנועים.

ועכשיו אנסה לענות לשאלותייך.

1. היום יש הרבה דגש על צניעות משום שהתרבות שסובבת אותנו מאד מעודדת חוסר צניעות. כמו שצינתי, זה לא כתוב הרבה בהלכה, אבל זה מוזכר לא מעט בהדרכות חינוכיות של חז"ל - כמו ההדרכה ביחס לענוה , לב טוב וכו'.

2. כשיש רק בנות בחדר, אז אין חובה ללכת לפי כל גדרי הצניעות, אבל בכל זאת, נדרש לבוש בסיסי. אגב, זה נדרש גם מבנים - גם כשהם נמצאים רק בחברת בנים הם לבושים בצורה בסיסית.

3. לגבי דרכים של צניעות - כמו בהרבה תחומים בהלכה ובמידות, יש דברים מחויבים ויש תחומים שהם 'מעבר'. אני מניח שאת מכירה את הסיפור על הלל הזקן שלא כעס אף פעם - בודאי שזו מידה מעבר למידה הרגילה. גם בצניעות יש מקומות להחמיר יותר. כמובן בצורה בריאה.

לגבי השאלה האחרונה - אם לא תתלבשי צנוע מה יהיה? אז גם כאן - זה כמו השאלה - אם תהיי אדם כועס או גאוותן מה יהיה? התשובה היא שתהיי בן אדם פחות טוב..

כמובן שנושא הצניעות הוא מאד רחב וניסיתי רק לגעת בכמה נקודות. אם יש לך עוד שאלות לברר - בשמחה רבה!

טוביה