שאלה
בס"ד
שלום הרב.
אני עומד בצומת דרכים בחיי ואינני יודע לאן לפנות.
אני הסדרניק והתגיסתי לצבא לפני שנתיים בערך. ברצון מפקדי וברצוני לצאת לקורס קצינים ובכך גם אאריך את שרותי במקום להשתחרר בקרוב.
הבעיה היא צניעותית.
בתור מ"כ נזהרתי מאוד בכל מה שקשור במשקיות (מדריכות באזרחית).
בכלל, אני מגזים מאוד ביחס למשקיות, יותר מבאזרחות, לא מדבר לא מסתכל, אפילו כשאני חייב ממנה מידע עבור חייל שלי אני לא מסתכל עליה ומשדר אי נוחות לאורח השיחה. אבל אני חושב שזה פגע בי. אסביר למה כונתי. חילוני, לא מתרגש מבת כי יש לו חברה והיו לו כבר שבע חברות ובנות זה טבעי לו. אבל אני, מרוב שאני מתיחס, או בעצם מרוב שאני מתעלם מהם, ככה זה פועל עלי. בשורה תחתונה כשמשקית עוברת לידי זה משפעי עלי מאוד.
אני לא יודע אם העובדה שהיצר מתעורר יותר מבעבר זה בגלל שהדחקתי אותו בכוח ולא אמרתי למדריכות אפילו שלום או שזה טבעי ואולי נובע מזה שגדלתי והגעתי לפרקי.
שאלתי
א. היא האם זה טבעי ונורמאלי שעם הגיל המלחמה והיצר מתגברים או שאני פשוט שוקע בעריות ועלי לנטוש לפני שיהיה מאוחר מידי?
ב. האם יש קשר בין הבעיה להתעלמות המוגזמת והמופגנת שלי למשקיות?
תודה רבה לרב על הסבלנות.
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
אתה נורמאלי, וזה טבעי שבחור מתרגש מבחורה.
בחור רווק שלא מתרגש מבנות בגלל שהיו לו הרבה חברות, כנראה הוא שחוק מוסרית בתחום הזה.
זה טוב מאוד שאתה לא יותר קשר עם הבנות מעבר למידע שנצרך, וגם בזה להיות עניני ולא לפתח שיחות אישיות,
כמובן צריך להתיחס בכבוד ונמוס אליהן אבל לא לפתח יחס חברי, זה נכון בכל מקום, קל וחומר בצבא שהמסגרת הלחוצה מצד העבודה ופתוחה מבחינת יחסי בנים בנות, צריך משנה זהירות.
חזק ואמץ,
דני ארגמן