ההורים דורשים שאלך לבנ"ע - אבל לא מספיק צנוע שם

שלום לך.

השאלה שלך טובה וחשובה. מגיע לך להרגיש טוב עם מה שאתה עושה. זה באמת קשה שדורשים ממך לעשות דברים שאתה לא מתחבר אליהם.

יש בשאלה שלך שני נושאים: בנ"ע בעצמו, והדרישה של ההורים והקשר איתם. ננסה להתייחס אליהם בנפרד.

היהדות היא דת מאוד קהילתית. על פניו יש בזה סיכון: אם כל אחד יישאר בביתו, ילמד לבד, יתפלל לבד, לא ייצא החוצה ויסתכן במראות אסורים או בשמיעת רכילות, זה לכאורה ממש אידיאלי! אז זהו שלא. ואם נאמר: רגע, התורה אולי "תמימה". היא לא יודעת שבבית הכנסת יש אנשים שמפריעים בתפילה? היא לא יודעת שבסניף לא רק לומדים תורה? היא יודעת. ולכן באופן כללי תפיסת היהדות היא שיש ערך בקהילה לעומת הלבד, והתועלת עולה על הנזק.

עכשיו עולה השאלה: איזו קהילה? יש באמת הרבה קהילות יהודיות בארץ ובעולם, וכל אחת קצת שונה מהאחרת. וזה בסדר גמור. כל אחד מאיתנו יכול לחפש ולמצוא לעצמו קהילה שנעימה לו, עם אנשים בגיל שלו ובסגנון שמתאים לו. אמנם כשאנחנו עדיין גרים אצל ההורים, הבחירה שלנו קצת יותר מוגבלת. ובכל זאת כדאי להשתדל ולמצוא חבורה שמתאימה לנו. בשכונה או במתנס, בבית הכנסת או בחוג, בבנ"ע או באריאל. קשרים חברתיים הם דבר שטוב לטפח אותו.

גם בני עקיבא היא סוג של קהילה. הרבה פעמים אופי הסניף תואם לאופי של האנשים בסביבת הסניף. לכן בסניפים שונים יכול להיות סגנון שונה. החבר'ה שאתה מתאר כנראה נמצאים במקום דתי שונה משלך, וגם הם רוצים להיות בתוך קהילה. אם יש באזור שלך תנועת נוער שמרנית יותר, יכול להיות שזה פתרון טוב. יצא לך לבדוק?

לגבי מה שכתבת על לשון הרע: אין ספק שלא כדאי לדבר ולשמוע לשון הרע. יחד עם זאת, קשה לומר שאיסור זה שווה בחומרתו לשפיכות דמים או עבודה זרה... אנחנו לא מתרגמים באופן ישיר את דברי המשנה או הגמרא להלכה מעשית בעצמנו. בשביל זה יש לנו את מסורת ישראל ואת גדולי הפוסקים. קשה לי לשער שפוסק בן זמננו יאמר שהחומרה שווה. הרצון שלך להימנע מכך הוא מבורך, אבל לצערנו בני אדם אינם מושלמים. כולנו נופלים לפעמים במשהו, וזה בסדר.

אני בטוח שההורים שלך רוצים שיהיה לך טוב. הם לא רוצים שתגדל לבד, וכל הימים רק תלמד תורה. ללמוד תורה זה נהדר, אבל ישנם עוד דברים חשובים בגיל 14, ובכלל. יש גם לימודי חול שיש בהם חשיבות, יש גמילות חסדים שהיא חשובה, קשר עם בני המשפחה, וגם חברים בני גילך שאפשר לדבר איתם ולעשות איתם דברים. יכול להיות שמבחינה דתית הם נמצאים בנקודה שונה מזו שלך. ולכן אפשר לדון איתם כדי למצוא את הקהילה שיותר מתאימה לך, ושאיתה תוכל לא רק ללמוד תורה אלא גם לדבר, להתנדב, ופשוט ליהנות באופן יומיומי.

התורה מלמדת אותנו שלכל דבר טוב יש מינון מתאים. וזה נכון גם לגבי התורה. התורה איננה באה במקום אוכל, שתיה, שינה, וגם חברה. מספר האנשים שבאמת מקדישים את כל ימיהם לתורה בלבד הוא קטן מאוד, ויש לכך סיבה טובה. יש דרכים רבות לתיקון העולם, ולפני שאתה מתחייב באופן טוטאלי רק ללימוד ללא הפסקה, כדאי ללמוד מעט גם על אפיקים נוספים לפעול ולשפר את החברה והעולם, עכשיו ובעתיד.

אם תרצה אתה מאוד מוזמן לפנות אלינו יחד עם ההורים למוקד הטלפוני, בכוכבית 8298, ונשמח לחשוב יחד איתכם מה כדאי לעשות כך שאתה תרגיש טוב ושהם לא ידאגו. ובכל מקרה - מוזמן לעדכן האם הצלחת לדבר איתם ולחפש עבורך מסגרת חברתית שיותר נוח לך איתה מבחינה ערכית.

בהצלחה!

אוהד

שאלת ההתאמה לסביבה הקיימת והרצויה עבור כל אחד

להוסיף קדושה