שאלה
קראתי כי מספר חוקרים מיחסים את דרך הבנת המקרא כפרד"ס כהשפעה נוצרית של quattuor sensus scr ipurae (ארבע הגיונות לכתוב). ושהרמב"ן היה הראשון שפירש את המקרא כך.
אני מצטט : (מתוך עמוס פוקנשטיין: ידע כמפתח לישועה )
" התיאולוגיה הנוצרית האשימה את היהודים, שהם מבינים את התנ"ך רק "לפי הבשר", שכן אין הם מסוגלים להבחין ברמזים הטמונים בברית הישנה לאמיתותה של הברית החדשה. ב-spiritualis intelligentia או מסורת ארבעת המובנים של כתבי-הקודש (quattuor sensus scr ipurae) המשיכה הנצרות פרקטיקות פרשניות הן של ספרות הפשר האפוקליפטית והן של נסיונות הסטואה לתפוס את המיתוסים על דרך האלגוריה. (במאה השלוש-עשרה החלה גם פרשנות המקרא היהודית, בהשפעה נוצרית, להבחין בפרד"ס)"
שאלתי :
היכן יש במסורת שלנו התיחסות לפרוש על פי רובדים בחז"ל? (אינני מתכון לגמרא המפורסמת של ארבע נכנסו לפרדס משום שהללו טוענים שמשמעות שם מכונת לתורת הסוד).
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
הגמרא ומדרשי חז"ל מלאים בכל חלקי הפרד"ס,
בכל אגדתא בגמרא יש דרש, ובמסכת שבת נאמר אין מקרא יוצא מידי פשוטו, סודות לא חסרים עי' אגדות רבה בר בר חנה במסכת בבא בתרא, ואגדות סבי דבי אתונא במסכת בכורות,
במה שהנצרות "מאשימה" בדיוק בכך היא לוקה, כי היא לקחה רק את ה"משל" והאליגוריה ורוקנה בכך את כל התורה מהפשט, אין מצוות תפילין ממש אלא העיקר מה שבראש, גם אין שבת וברית מילה אפילו לא מערכת משפט.
בודאי יש חלקים שהם משל אבל הנצרות הפכה את הכל למשל...ולשנינה...
בברכה,
דני ארגמן