פורים שחל במוצ''ש

א. אין להביא מגילת אסתר המיוחדת לקריאה בפורים (כגון: העשויה קלף) ביום שבת לבית הכנסת. יש להביאה רק לאחר צאת השבת או כבר ביום שישי.

ב. שבת זכור - רצוי שכל אחד ישמע את הקריאה לפי נוסח אבותיו. בדיעבד יוצאים בקריאה בנוסח כל העדות. הקורא צריך לכוין להוציא את השומעים ידי חובתם, והשומע צריך לכוין לצאת ידי חובתו, וטוב לומר קודם הקריאה "לשם יחוד".

ג. יש לסיים סעודה שלישית קודם השקיעה.

ד. התפילה במוצש"ק (לפרזים): לספרדים: לאחר צאת השבת קוראים "למנצח על איילת השחר" (תהלים כב); ערבית ככל מוצ"ש; בתפילת העמידה מוסיפים "על הניסים"; חצי קדיש; "שובה" עד "ויהי נועם", וכופל הפסוק אורך ימים פעמיים. מדליקים נר ומברכים "מאורי האש" - אם המדליק לא אמר "אתה חוננתנו" בעמידה, יאמר "המבדיל בין קודש לחול". קוראים מגילה; "ואתה קדוש"; קדיש תתקבל; "שיר למעלות לדוד" (תהל' קכד); "שיר למעלות אשא עיני"; קדיש יהא שלמא; "עלינו לשבח". הבדלה - יין, בשמים, המבדיל, בלי ברכת מאורי האש. לאשכנזים: ערבית ככל מוצש"ק; קדיש תתקבל; קריאת המגילה; "ויהי נעם"; ואתה קדוש"; קדיש יהא שלמא; שיר המעלות (לנוהגים); "עלינו". מבדילים ככל מוצש"ק.

ה. לבני ביתו - יבדיל, ואח"כ יקרא את המגילה.

ו. מחצית השקל - לפרזים: הנוהג שנותנים ביום תענית אסתר. אם לא נתן, יתן בפורים מלבד מתנות לאביונים. למוקפים: בערב פורים קודם המגילה. מחצית השקל כיום = 7 ש"ח.