שאלה
מה ההלכה אומרת לגבי שחרור שבויים תמורת מחבלים?
תשובה
ב"ה מוצאי שבת פרשת שלח לך תשס"ב
לבנות האולפנא שבוע טוב!
במשנה במסכת גיטין בפרק רביעי מופיע: אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם.
ובגמרא בדף מ"ה. שואלת הגמרא מהו הטעם לתקנה זו שלא פודים את השבויים יותר משווים, והגמרא מעלה שני טעמים אפשריים א.מפני דוחקא דציבורא, לא להטיל על הציבור מעמסה כלכלית גדולה מידי. ב. "דלא ליגרבו וליתוו טפי" פירוש הדברים שהגויים עלולים לשבות יהודים נוספים על מנת לקבל ממון, כיון שידעו שהיהודים משלמים עבור שבויים כל סכום שהם מבקשים.
בגמרא אין הכרעה מהו הטעם, אבל ברמב"ם מופיע הטעם שלא לסכן יהודים אחרים שעלולים להלקח בשבי.
גם בתקופתנו אם ניתן תמורה מוגזמת עבור שבויים, דבר זה עלול לעודד את אויבנו לשבות יהודים נוספים, ומעבר לכך כשמדובר על שחרור מחבלים, אנו מסכנים את עם ישראל בעצם שחרורם כיוון שהם בדרך כלל חוזרים לפעילות חבלנית נגדו, ולכן על פיה ההלכה הדבר אסור.
מה נחשב בימינו כדי דמיהם, דבר זה צריך שיקול דעת רציני, ובודאי אם משחריים צריך לבדוק שאנשים אלו לא יחזרו לפעילות חבלנית. אסור לסכן את הציבור בגלל יחדיים.
מפורסם הסיפור על המהר"ם מרוטנבורג שנכלא על ידי השלטון הנכרי בגרמניה, הם דרשו עבורו סכום כס גדול מאד, היהודים ברחבי העולם היו מוכנים לתת סכום זה, אבל המהר"ם עצמו סירב בכל תוקף להשתחרר מן הכלא, ובסופו של דבר מת בכלא. גם עבור גופתו נדרש סכום גדול, ויהודי עשיר פדה אותה, והובטח לו שיקבר לידו וכך היה.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת