פגם ברית פנימי

בס"ד
שלום רב,

הקושי והמאבק על שמירת היצר מוכר וידוע.
אתה מצייר מציאות של "איפוק" על ידי הפעלת שרירים שמונעים את יציאת הזרע.
על פי שורת הדין - אם אין זרע אין טומאה ואין עבירה.

אבל לא ברור שזה המצב. אפשר מאוד שהאיפוק מונע את שפיכת הזרע עתה. אבל יציאת הזרע מהמקור נעשתה אלא שהזרע ישפך יותר מאוחר בשתן או בלילה...

מתוך המעט שקראתי בנושא בעקבות השאלה (רצ"ב בסוף התשובה) שלך מצאתי שיש מי שרואים בפעולה זו סיכון ונזק לכל המערכות המעורבות בתהליך זה.

אתה מעיד על עצמך שמבחינה רוחנית הנזק כולו קיים - אפשר שהוא אף מחמיר יותר.

לאור כל זאת הייתי ממליץ לך להמנע מכך - גם אם אתה מגיע למצב של חטא - אל תתעסק עם עצמך יותר מדי. לפחות לא תזייף לעצמך ש-'כלום לא קרא', ולא תזיק לעצמך נזקים נוספים, גופניים ורוחניים.

רצ"ב הפניה וציטוט בנושא ממהבט הגופני גרידא:

מתוך -
http://sf.tapuz.co.il/shirshur-385-4935819.htm

שאלה:
אני... בד"כ עוצר את הזרע לזמן ממושך...
לאחרונה שמעתי שדבר זה עשוי לגרום לבעיות בערמונית. האם יש ממש בעניין? ואם כן כיצד ניתן להתגבר על הבעיה. מבקש התיחסות רצינית!

תשובה:
אכן יש דברים בגו. זו לא סתם הפחדה או שמועה, עצירת הזרע מעלה באופן עצום את הלחץ בצנרת הזרע/שתן שלך ויכולה לגרום נזקים כולל דלקת של הערמונית. הדרך היחידה להמנע מזה זה להפסיק לעשות את מה שאתה עושה. תן לעצמך לשפוך. זה המנגנון הטבעי של הגוף והגוף צריך את זה. במילא אם אינך שופך באוננות אז הזרע יפלט מעצמו בשתן או בקרי לילה. האם היית שם מלחציים על הצינור של ברז בביתך, פותח אותו ומצפה שהכל יהיה בסדר? הרי לא היית עושה את זה אלא נותן למים לזרום חופשי כמו שהם אמורים, אז אל תעשה את זה לגוף שלך.