שאלה
שלום כבוד הרב,
לפני כמה שנים הייתי פעילה באיזו קבוצה בפייסבוק והייתה שם מישהי שנהפכנו לחברות טובות. יום אחד היא באה אליי בבקשת עזרה שיש כמה בנות מהכיתה שלה שנטפלו עליה בפוסט מסויים ודיברו אליה בצורה ממש לא יפה. אז באתי להגנתה ויצא שגם אני והן ניהלנו שיח פוגעני ולא נעים. אני לא מכירה את הבנות האלה כי לאחר מכן חסמתי אותן. עכשיו לאחר שנים אני מצטערת על זה שפגעתי בהן סתם. אני לא יודעת מי הן. ורציתי לשאול אם מספיק לי לחזור על זה בתשובה או לעשות כל מה שאפשר על מנת למצוא אותן ולבקש מהן סליחה ישירות? בגלל שלא נעים לי מהן והאם אפשר לבקש מהן סליחהבצורה אנונימית פשוט במידה ואמצא אותן? (כי אני לא בטוחה שאמצא אותן). בקיצור אשמח לדעת מה עליי לעשות , תודה וחג שבועות שמח ושבת שלום!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מטרת התשובה היא כפרה.
השאלה היא למה הכוונה במושג 'כפרה'?
הכפרה מבטלת את החטא. בהסתכלות שטחית המטרה היא: לא להענש על החטא. הכפרה באה מתוך יראת עונש.
בהסתכלות מעמיקה יותר - מטרת התשובה, לתקן את מה שהחטא קלקל. לא כדי להנצל מעונש, אלא מתוך תחושת אחריות אישית: אני קלקלתי - אני לוקח אחריות כדי לתקן.
החטא משפיע לרעה על החוטא ועל מי שניזוקים מהחטא. התיקון של החטא לא בא מתוך דאגה אגואיטסית שלא להענש על החטא, אלא מתוך נטילת אחריות למעשה שנעשה: לתקן את הקלקולים שהחטא גרם. הכפרה באה מתוך יראת חטא.
הרמב"ם (הלכות תשובה) מתאר שלשה חלקים בתהליך התשובה:
הכרה בחטא, בהווה.
חרטה על העבר.
קבלה לעתיד.
כך נוצר תיקון מלא בכל הזמנים: הווה, עבר ועתיד.
את מעידה שעשית תשובה בכל הזמנים: את מכירה בחטא, מתחרטת ומקבלת לעתיד.
התיקון הפרטי שלך מלא אחרי שעשית תשובה גדולה וחשובה. אבל את מרגישה שהתשובה שלך לא שלמה. הסיבה פשוטה - בנות נפגעו ממך, ניזוקו ממך, ואת מתעכבת לתקן זאת.
לסיכום: עשית צעד גדול (ונדיר) לקחת אחריות על קלקול שגרמת והתגייסת לתקן את הקלקול. ברור שתיקון מלא מחייב לפייס את כל מי שנפגע ממך, פיוס מלא ושלם.
הקושי שלך: "לא נעים לי מהן" מובן מאוד (אני לא יודע כיצד אני הייתי מתמודד במצב כזה).
אבל קושי לא יכול 'לזייף' את המציאות. את תעשי מה שאת יכולה - כל מה שתעשי יזקף לזכותך. עם זאת תדעי שיש עוד מה לעשות. אם לא היום, אז בעתיד, כשתצליחי לאסוף כוחות - תמשיכי את התיקון החשוב והיפה שהתחלת בו.
אפשר להמשיל זאת למי שלכלך בגד והוא מכבס אותו. לעיתים נותר כתם דהוי שצריך לעמול מאוד כדי לסלק גם אותו. במקרה כזה, כשהבגד נראה נקי (למרות הכתם) מבינים שאפשר ללבוש את הבגד ולהנות ממנו למרות הכתם הדהוי. אבל יודעים שכדי שהבגד יהיה באמת לגמרי נקי - צריך לעמול בכל הכוח עד שהכתם יוסר לחלוטין.
את עושה תשובה נפלאה בכל הכוחות שלך עכשיו.
תתפללי שבעתיד, הקב"ה יתן לך כוחות נוספים, להמשיך ולתקן, עד שתרגישי שאת מסוגלת ומעוניינת לפייס את הבנות.
בסופו של דבר - כשמצליחים להתגבר על הבושה ולהתנצל, מרגישים עוצמה פנימית, בטחון וכוח רב. שהרי רק מתוך פנימיות איתנה ועוצמתית, אפשר לקחת על עצמך מעשה שכלפי חוץ נראה כהשפלה.
בהצלחה!