שאלה
שלום כבוד הרב,
בימי התנ"ך, אם רוצח בשגגה היה בורח לעיר מקלט, ולאחר זמן-מה היה רוצח בשנית, הפעם מישהו מבני העיר, האם היה מותר לו להישאר ולגור בעיר? ואם לא, האם היה מותר לו להשתכן בעיר מקלט אחרת? (כי הרי הוא הוכיח במעשהו שהוא לא כיפר על חטאו, אלא להיפך - שהוא מוכן לרצוח שוב, אפילו את בני אותה עיר שאמורה לשמש לו כמחסה).
תודה רבה!
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
הרמב"ם הל' רוצח פ"ז ה"ה כתב:
רוצח שהרג בשגגה בעיר מקלטו גולה בה משכונה לשכונה ואינו יוצא מן העיר, ובן לוי שהרג במדינתו גולה למדינה אחרת מערי הלוים, לפי שכולן קולטות כמו שיתבאר, ואם הרג חוץ מערי הלוים וברח לעירו הרי זה קולטו.
הרוצח אסור לו לצאת מעיר מקלטו ולכן הוא עובר משכונה לשכונה (עיי"ש פ"ז ה"ח).
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ