ערב פסח שחל בשבת

א. דרשת שבת הגדול: נהגו להקדימה לשבת שקודם השבת שחל בו ערב פסח.

ב. תענית בכורות: מקדימים ליום חמישי י"ב בניסן.

ג. בדיקת חמץ: אור ליום שישי, בצאת הכוכבים. בשל הקדמת הבדיקה זמן רב לפני כניסת הפסח, יש להיזהר בשנה כזאת יותר מבכל שנה אחרת במוצרי חמץ הניתנים לקטנים, שלא יפוזרו בכל הבית.

ד. ביעור חמץ: מבערים ביום שיש ומשיירים רק מה שרוצים לאכול בסעודות הבאות - יום שישי ושתי סעודות בשבת.

ה. ביטול חמץ: את נוסח הביטול של שעת הבדיקה ("דלא חזיתיה ודלא ביערתיה") אומרים אור ליום שישי; הביטול הנאמר בדרך כלל בשעת הביעור ("דחזיתיה ודלא חזיתיה דביערתיה ודלא ביערתיה") נאמר בשבת.

ו. מכירת חמץ: מצד הדין אפשר למכור חמץ באמצעות הרבנויות המקומיות עד כניסת השבת, אבל ראוי להקדים את המכירה עוד קודם ליום שישי.

ז. יש כמה הכנות לסדר, שבכל שנה עושים אותן ערב פסח, כשעדיין מותר לעשות מלאכה. אולם בשנה שערב פסח חל בשבת יש להקדים הכנות אלו, ולעשותן כבר ביום שישי. המדובר הוא על בדיקת עלי החסה מפני חרקים (מומלץ לאחסנם לאחר הבדיקה בשקית נילון במקרר); צליית הזרוע שמניחים בקערה של פסח; ריסוק התבלינים המשמשים לחרוסת; פתיחת בקבוקי היין (הפקק נעשה כלי); וחבילות המצות (שלא לקרוע אותיות בחג).

ח. נרות: בשל האיסור להדביק נרות ביום-טוב, יש להכין מערכת פמוטים כפולה מערב שבת; וכן להשאיר במשך השבת נר שדולק 26 שעות, לשימוש באשו בחג.

ט. הבישול לשבת, טוב שייעשה בכלים הכשרים לפסח. מומלץ להשתמש בכלים חד-פעמיים, כדי לא להיכנס למחלוקת אם מותר לשטוף כלי חמץ בשבת זו.

י. לצורך לחם-משנה ראוי להשתמש בלחם שאינו מותיר אחריו פירורים (כגון: פיתה), ובכמות מצומצמת.

יא. בעלי שיניים תותבות טוב יעשו אם יכשירום כדין ביום שישי, ויימנעו מעת ההכשרה ועד לכניסת החג מלאכול דבר חם או חריף שיש בו חמץ.