שאלה
שלום לכבוד הרב,
רציתי לבקש ממך שאולי תאיר את עיניי במה להתכוון כאשר אני קוראת את הפסוקים הללו בתיקון הכללי:
"הלעולמים יזנח ה' ולא יוסיף לרצות עוד
האפס לנצח חסדו גמר אומר לדור ודור
השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלע..."
אפשר לומר שהכוונה בפסוקים אלו הם בעצם לבקש מה' שיזרז את הגאולה וכו',
אבל משום מה קשה לי להתכוון למשמעות הזו,
מפני שאני מאמינה שהבעיה כמובן נעוצה בנו ובהתנהגותנו ושהקב"ה רוצה רק להטיב לנו.
בנוסף לזאת שמתי לב ששאלתי זו מתקשרת לקושי אחר בי להתפלל לה' בקשות פשוטות, קשה לי פשוט לבקש,
אני מרגישה שאין לי זכות לבקש זאת...
שאני רואה את אח שלי הקטן מבקש בתמימות מהקב"ה בקשה של יום יום, (שאולי אפילו יתקן לו את משחק המחשב) פתאום תוקף אותי דחף (כעס)להתייחס אליו בנוקשות ולומר לו שככה לא עושים.
ההרגשה ברגעים האלו שמלווה אותי היא של אדם מר נפש, מבוגר חסום. האם זה לא האידיאל להתפלל אל הקב"ה כמו ילד, בבקשות פשוטות, בתמימות?
אשמח אם תאיר את עיני ... תודה מראש
תשובה
א. יש מושג של גאולה בעיתה אף שאנו לא חוזרים בתשובה במובן הרגיל של העניין (אם בכלל), ולכן יש מקום לכוונה כזו
ב. לענ"ד האידיאל הוא רב גוני גם בקשות פשוטות כמו ילד, אך גם בקשות לפי מעמד המבקש לפי גילו ורמתו הרוחנית.