על הדרך הציונית דתית

לאופק שלום.
שומעים משאלתך, שאת חפצה להעמיק את הטוב שבך, בפניה עמוקה כלפי שמים, ובמצוות ומנהגי ישראל, ואת מתלבטת האם יש בדרך הציונית - הדתית עומק שכזה.

נכון, אהבת ישראל, ודיון לכף זכות אינם צריכים להסתיר מפנינו את החסרונות. אלא שאיננו צריכים להתרכז בחסרונות של אחרים. ידועה אמרתו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שלאדם שתי עיניים, באחת עליו לראות את חסרונות עצמו, ובשניה לראות את מעלות זולתו. כשאנו רואים מומים וחסרונות בחברה כלשהי, אין אנו צריכים למהר ולחשוב עליה מחשבות שליליות, ולחפוץ להתנתק ממנה מבחינת הקישור הנפשי. [גם אם מסיבות תועלת כל שהן נאלץ לעזוב את החברה הזו, כגון שהיא חברה רעה מאד, ועשויה לקלקל אותנו, אין זה אומר שעלינו להתנתק ממנה ביחסנו הנפשי. כמוכן, הרבה פעמים הצורך בניתוק יקטן כאשר האדם יהיה איתן ועומד על דעתו, ואיננו לומד מאחרים אלא את הדברים הטובים שבמעשיהם]. עד כאן ההקדמה.

נפתח בכך, שבכל חברה ומערכת אנושית מרובת אוכלוסייה, אין זה דבר נקל שיהיו כולם ברוממות אידיאלית. החברה מורכבת, וכמו שאומר הרמז הידוע ציבור - כולל צדיקים בינוניים ורשעים. גם במגזרים אחרים, מתאר אני לעצמי לצערי, שתתקשי למצוא אנשים שלמים, שכל מגמת חייהם היא עבודת ד' לבדו.

יש צד אחר של דבקות ברעיונות הקדושה, שקיים במידה נאה בכל המגזרים של שומרי המצוות. זו גאווה ועזות מצח מצד אדם שגדל בחברה יהודית דתית כלשהי לומר שהיא רחוקה מהיהדות כמרחק מזרח ממערב. החברה הדתית היהודית, בכל מגזריה, ספוגה ומלאה מצוות ואידיאלים כרימון. אם זו השבת, הכשרות, התפילה - על כל פנים במסגרותיה המעשיות, החברתיות הבריאה, באותן נקודות מרובות שהיא קיימת, הערך של כיבוד ההורים כפי שהוא קיים במערכת החברתית, גם אם אני או את ח"ו נכשלים בזה, ועוד מצוות מרובות. בנקודות אלה אדם שואב כוח לקיום המצוות מהסביבה הדתית בה גדל. ועלינו להכיר טובה לסביבה על מה שהיא למדה ומלמדת אותנו.

יהודים רבים, המהווים את ה'קהילה' קשורים בקשר הדוק לשמירת המצוות והמנהגים במה שרוצים הם לחיות את חיי עם ישראל כפי שעם ישראל צריך לחיות, ודומני שזה אחד הגורמים המרכזיים הדוחפים והמשמרים כל חברה ומסגרת דתית. זו כמובן מעלה גדולה, אך קשה לומר עליה שהיא עבודת השם מושלמת.

יש כמדומני רגש נחיתות נפוץ בנושא הדת לצעירים רבים הגדלים במחנה המכונה דתי לאומי בהשוואה לאחיהם מהמחנה המכונה חרדי. הסיבה לכך היא רחבו הגדול של המחנה המכונה 'דתי לאומי', שהוא מכניס בתוכו שדרות רבות של אוכלוסיה, שרמות הדקדוק שלה במצוות משתנות מאד מאחד לחברו.
עלינו לזכור שבעם ישראל בתקופותיו השונות היו בדרך כלל מדרגות רבות ברמת הדקדוק במצוות. גם בסוף ימי הגלות האחרונה, תקופה בה עוד לא היו דתיים לאומיים ודתיים אחרים, היו מדקדקים יותר ומדקדקים פחות. אלא שבתקופה זו הצטרפו רבים מאלה שמדקדקים פחות לציבור הדתי לאומי יותר מצבור הדתי האחר.
אם כן, זה שיש רבים במחנה זה שאינם מדקדקים כל כך, אין זה בהכרח הופעה של חולשה באידיאל הדתי לאומי, אלא תופעה מציאותית, שיש לה גם הסבר חברתי היסטורי, כמו שהסברנו.
בכלל, כבר בתקופת הראשונים היו מצבים של חולשה בשמירת המצוות, והראשונים הדריכו אותנו להסתכל על מי שלמעלה מאתנו בשמירת המצוות, ולא על מי שלמטה מאתנו. אם יש חברות שמעליבות חברות אחרות, לא נלמד מהן, אלא מאלה שמרבות לעשות חסד וטובה לבריות יותר מאתנו.
אם הלחץ החברתי מקשה עליך להתעלות בעבודת ה' עליך לנסות להתגבר ולא להיות מושפעת ממנו, ואם אינך יכולה, נסי להשיג לך מקום עם חברה אחרת בו תהיי מושפעת לטובה ולא לרעה.

עלינו לבחון את הרעיון הציוני הדתי כרעיון, האם הוא אידיאלי, ולאור זה, את יישומיו.
ובעניין זה, נראה שיש לומר 'ניכרים דברי אמת'. יש שתי שיטות עיקריות בשאלת היחס האידיאולוגי להתחדשות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ואת תקומת מדינת ישראל. הציונות הדתית רואה בכך התקדמות בכיוון התקיימות דברי הנביאים שהבטיחו שנחזור לארצנו, ולעומתה, גישות מסוימות בצד החרדי רואות בה ניסיון שבו ד' מנסה את היהודים, ויש מהם שראו במדינה ובהקמתה אף מעשה אסור. הגישות האחרות הקיימות בתפיסה החרדית מתעלמות במידה זו או אחרת משאלת ההתייחסות הדתית העקרונית אל תקומתה של המדינה, ומתעסקות יותר בשאלות מעשיות, כגון האם להשתתף יחד בממשלה עם יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות וכד', וכבר אמרת שבעניין זה גם בעיניך נראות הטענות ה'ציוניות', ואם כן, בעניין זה ניכרים דברי אמת, ואין לך להתעלם ממה שנראה בעיניך.

זו היא הנקודה העיקרית הכלולה במושג 'דתי לאומי'. אך יש דברים נוספים שמתקשרים עם השקפת עולם זו, וע"פ רוב, בדורנו, התקשרה התפיסה הציונית הדתית עם תורתו של רבנו הראי"ה קוק זצ"ל.
הראי"ה היה גאון וצדיק, מגדולי ישראל שרק יחידים כמותם שותל הקב"ה בכל דור. לאור תורתו התחנכו ומתחנכים רבים מאנשי הציונות הדתית לשלמות התורה בניסיון להשיג בשכל ולקיים בחיים ככל שניתן יותר עומק, יותר שלמות, שלמות ביראת שמים, שלמות באהבת השם, שלמות בקיום כל המצוות כולם כהווייתם (כולל שמירת הלשון, לדון לכף זכות, אהבת ישראל, צניעות במובנה השלם, וכמובן שבת כשרות וכו'), ודומני שאם תרצי ותחפשי היטב, תמצאי לך מסגרת מתאימה בה תוכלי להיפגש עם נשים צדקניות שמטרתם העיקרית בחייהם היא לעבוד את השם כראוי, ומדבריהם ניכרת יראת שמים אמיתית ודקדוק אמיתי בכל פרט שהתורה דורשת מאתנו, גם בדברים שגלויים לבריות וגם בדברים שנסתרים מהבריות.
אם תרצי תוכלי לפנות שוב, וננסה להפנות אותך לכמה נשים כאלה.
לאור תורתו תוכלי להתקדם גם את במעלות התורה שמירתה, קיומה בעומקיה ביראת השם הצרופה מתוך אהבת הבריות ושמחה.

נמליץ לך לעיין בתשובות נוספות שלנו על הדרך הציונית דתית:
על דרכה של הציונות הדתית - https://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=2061
ציונות דתית – פשרה או אידיאל - https://www.kipa.co.il/noar/q.asp?id=1660
וכן בתשובות שהופיעו בעלון האחרון לחברי המועדון שלנו במדור 'אנחנו שואלים, אתם עונים'.

עלי והצליחי,
ותהא ממך ברכה לעם ישראל,
שתשמחי א-להים ואנשים
מיכאל, חברים מקשיבים