סיוע למגורשים חילונים\מסורתים

שאלה

לרב שלום!

שמי לירון,ואני תלמיד ישיבת הסדר העומד להתחיל בקרוב,ב"ה,את שיעור ד'.

תוך כדי הגירוש,ובעיקר אחריו (במלונות) התוודעתי לאנשי הגוש על גווניהם הדתיים התורניים השונים. אולם מלבד אותם האדוקים, קיימים בקרב אחינו המגורשים גם כאלו שאינם שומרי תורה ומצוות,או כאלו שגרו בישוב מעורב,וכן משפחות המכונות "דתיות לייט".

ובכן,מה עליהן? הרי הן לא חיו בקהילה דתית אדוקה הפועלת כחממה אנושית תומכת ומחזקת. יתכן אפילו שהתמודדותם עם המצב החדש והנורא שאליו נקלעו בעל כורחם קשה אף יותר,הן מן הבחינה הדתית והן מבחינה חומרית, שהרי הקהילות שחיו בגוש קטיף כקהילות דתיות, מוגנות יותר מקהילות אחרות משני הבחינות, דוקא מתוקף אמונתם. אולם משפחה שאינה חיה כמשפחה תורנית, ואין לה קשר ישיר עם רב מסוים או משפחה דתית אחרת, נשארת עם כל השאלות העצומות בבטן. הספקות וחוסר הודאות אוכלים בהן מבפנים ואין להן למי לפנות. אין להן הכוונה דתית ואמונית. כוחות הנפש והעוצמות שהתגלו אצל המשפחות הדתיות אינם בהכרח כה גדולות אצל המשפחות שאינם דתיות.

אם כן נדרשים אנו לאמץ אותם חזק אל ליבנו, בחום, בשמחה,באהבה ובאמונה. כקהילה, כחברה, כגוף אחד. שהרי אם לא נעשה כך יהפכו השאלות הקשות והכואבות לפצע מוגלתי בנפשם של אנשים יקרים, אמיצים ואהובים אלו שמסרו נפשם כה רבות למען העם והארץ, אולם לחיים של תורה עדיין לא זכו ועל כן טרם מסרו עליה את נפשם.

חושש אני כי אם לא נטפל בפצע הזה בגופו הכללי של עם ישראל, אזי יתרחקו הם שבעתיים מחיי תורה ואמונה בשל מצבם וכאבם.

אם כן,כיצד אנו כקהילה נעזור להם?

מהי הגישה הן לציבור והן ליחיד?

לא די בשיחות נפש עמוקות של חיזוק ואמונה.

חייבים אנו להגיש להם גם עזרה חומרית-פיזית, לכל משפחה וילד. דוקא אנו כקהילה. דוקא עכשיו, אבל לא רק עכשיו.

חייבים אנו,הציבור הדתי-לאומי,למצוא להם פתרונות חברתיים,חינוכיים,כלכליים.האם יש בקירבנו תנועה גדולה הקמה וחשה לעזרתם כשם שאנו חשים לעזרת עצמנו? האם הרבנים החשובים והמשפיעים פועלים בדחיפות לקידום הדברים (שהרי העניין כה חשוב ודחוף)?

אנא ממך,כבוד הרב,הבא עניין זה בדחיפות לתשומת ליבם של רבנינו הגדולים,אשר הדברים ודאי כבר ידועים להם אך טרם באו לכדי ישום בשטח.

מהמצפה לישועה בכאב ובתקוה,לירון.

תשובה