שאלה
שלום
רציתי להתייעץ בנושא שמציק לי..
בעזרת ה' שנה הבאה אני הולך לישיבה פנימייתית.
עכשיו, כל פעם שאני לא בבית או בסביבה משפחתית- מסיבה כלשהי אני נתקף (רק) בלילה בסחרחורות ומתחיל להקיא הכל..
אגב זה קרה לי גם בתקופת הבר מצוות כשישנתי אצל חברים..
אשמח לדעת מה לעשות ולמה זה קורה-
תודה רבה
תשובה
שלום לך.
התחושות שאתה מתאר נשמעות לא קלות. קודם כל, רוצה להאיר את עיניך שהמציאות מראה שכנראה הקשר עם משפחתך כל כך טבעי לך, וכשהם לא נמצאים לידך אתה חווה קושי וחיסרון גדול שאפילו משפיע עלייך מבחינה פיזית (סחרחורות, הקאות). לא מעטים המקרים שזה קורה הפוך, שדווקא הימצאות לצד המשפחה משפיעה עלינו לא טוב, וזה מצב כבר הרבה יותר מורכב. אז עם ההתמודדות אפשר גם לשמוח שאתה לא שם ושהמשפחה שלך מהווה מקום בטוח ומוגן בשבילך.
אוסיף ואומר שגעגוע זה לגמרי משהו שהרבה אנשים סוחבים איתם. געגוע זה בדרך כלל למשהו טוב שכרגע איננו. אחד סוחב געגוע לאהבה ישנה, אחת סוחבת געגוע לימי צעירותה, והאחר סוחב געגוע לבני משפחתו שגרים רחוק. לא חסר למה להתגעגע וכנראה שזו מציאות שצריך פשוט ללמוד איך להתמודד איתה. אתה לא לבד בסיפור הזה.
אז בוא ננסה לראות מה כן אפשר לעשות כדי לצמצם את הקושי שתיארת. אפרט לך מספר עצות שאולי יוכלו להיות לעזר:
1. תתחיל בקטן כדי שתהיה מסוגל לשאת פרקי זמן ארוכים יותר ללא נוכחות המשפחה. תפגוש חבר ולך לשחק איתו אחר הצהריים. לאחר מכן, תבלו באחד מימי החופש במשך כל היום. כשתרגיש מסוגל תנסה לישון אצל אחד מחבריך. הכי חשוב שתהיה קשוב לעצמך ולקצב שלך!
2. אתה יכול לשתף את המשפחה, את ההורים, אני בטוחה שהם יוכלו לעזור לך להתמודד עם הקושי הזה. נכון שההורים רוצים את הילדים צמוד אליהם, אך יותר מכל הם רוצים לראות אותם מצליחים להתמודד בכוחות עצמם לולא נוכחותם.
3. כשאתה רחוק מהמשפחה והקושי מתחיל להתגבר, אולי תנסה להרים טלפון, לשוחח איתם. בימינו אפשר גם שיחת וידאו דרך הוואצפ שזה לגמרי אחלה פתרון (;
4. תזכור שאתה מתמודד עם קושי שמעיד על מציאות בריאה, ושאתה לגמרי לא לבד.
5. אם אתה מרגיש שלהתחיל פנימייה זה כרגע בגדר בלתי אפשרי, אולי כדאי לבחון אופציה שתוכל לשלב נוכחות בבית וגם בפנימייה בצורה שתהיה אפשרית מבחינתך.
6. תמיד אפשר להתייעץ עם גורם מקצועי. יש קשר בין הנפש לבין הגוף, ויכול להיו שהלחץ שאתה מרגיש גורם לך לתופעות הגופניות. אפשר בקלות להתייעץ עם רופא משפחה או עם פסיכולוג (באמצעות ההורים שיקבעו לך פגישה), ולקבל טיפים מקצועיים.
לסיכום, המציאות שתיארת אכן נשמעת התמודדות לא קלה, אבל היא אפשרית כל עוד תיגש לאתגר הזה בידיעה שזה נורמלי ושאתה לא לבד. בנוסף, להתחיל בקטן זה טיפ ממני אלייך בכל מטרה שתרצה להשיג. מעבר לכך לבחון איזה כלים קיימים במציאות שיוכלו להקל על הגעגוע הזה.
מחכים לשמוע ממך במוקד הטלפוני, כוכבית 8298 , או במוקד הווטסאפ: 052-468-3927. וכמובן כאן באתר בשאלה חדשה.
בהצלחה!
חני