סוף זמן זמן ק''ש ותפילה

זמן ק"ש
א- מותר לקרוא ק"ש מעלות השחר, וחכמים עשו סייג שיהיה מותר לקרוא ק"ש מזמן שיכול לראות את חבירו הרגיל עמו קצת במרחק ארבע אמות ויכירהו.
ב- מי שאנוס או שמשכים לצאת לדרך ואין לו אפשרות לקרוא ק"ש בדרכו, מותר לו לקרוא ק"ש וברכותיה החל מ"עמוד השחר".
ג- מצוה מן המובחר לקרוא ק"ש ב"וותיקין" מעט קודם "הנץ החמה", כדי שיסיים ק"ש וברכותיה עם הנץ החמה, ושיתחיל להתפלל מיד בהנץ החמה, ומי שיוכל לעשות כן, מצווה גדולה בידו ושכרו עצום.
ד- גם אם לא קרא ק"ש ב"וותיקין" יש להזדרז ולקרותה מוקדם ש"זריזין מקדימים למצוות".
ה- זמן ה"נץ", הוא כשתראה השמש על הארץ, ורצוי להתחיל ק"ש כשש דקות לפני כן, כדי שיסיים אותה עם ה"נץ", ויסמוך מיד גאולה לתפילה עם הנץ.
ו- אם הקדים הש"ץ וסיים ק"ש כעשר דקות לפני הנץ או אחרי הנץ, חשוב כאלו קראה עם הנץ.
ז- זמן הנץ הוא כשמתחילה השמש להציץ ולהראות, וישנה סברה של הרב ב"ד שלהלכה זמן "נץ החמה" הוא כשעה קודם ראיית השמש, ואפשר לסמוך עליו בשעת הדחק, ויש מקומות שסומכים על סברתו לכתחילה.
ח- אם נאנס ולא קרא ק"ש של ערבית כל הלילה, יכול לקוראה אחרי עלות השחר קודם "הנץ" עם ברכותיה ובלי ברכת "השכיבנו", ובמקרה זה יקרא ק"ש של שחרית אחרי "הנץ" כדי שלא יעשה שני דברים הסותרים זה את זה.
ט- סוף זמן קריאת שמע הוא עד סוף ג' שעות זמניות מהיום. \שעות זמניות מחשבים ע"י חלוק שעות היום מעמוד השחר ועד סוף השקיעה לשנים עשר חלקים שווים, וכל חלק הוא שעה זמנית\. דהיינו רבע היום. עבר זמן זה ולא קראה - יכול לקוראה עם ברכותיה עד סוף שעה רביעית, דהיינו עד שליש היום, אבל אין לו שכר כקורא ק"ש בזמנה.
י- אם עברו ארבע שעות זמניות ולא קראה, קוראה כל היום בלי ברכותיה.

זמן תפילת י"ח
זמן תפלת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב: "ייראוך עם שמש". ובדיעבד אם התפלל לאחר שעלה עמוד השחר - יצא.
זמן תפלת השחר עד שליש היום, ואסור להתאחר יותר. ומכל מקום בדיעבד אם עבר והתאחר יותר אפלו במזיד, יכול להתפלל עד חצות היום. אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהו איכא.
עבר במזיד עד חצות היום ולא התפלל, אין לו עוד תשלומין, ועליו נאמר: "מעות לא יוכל לתקן".
עבר הזמן בשוגג - יתפלל תפילת תשלומין.