סדר העליות בהעדר כהן

בס"ד
שלום רב,

אם עלה ישראל במקום כהן לא יעלה לוי אחרי הישראל הזה שלא יחשבוהו בטעות לכהן.
כאן יש הפרשי מנהג, והם מתאימים למה שאתה מתאר:
לספרדים - כשאין כהן בבית הכנסת ועלה ישראל ראשון במקום כהן, לא יעלו לוי אחריו, וכמבואר, וכן לא יעלו לוי לעליית שלישי. ומכל מקום במקום צורך יש מתירים להעלות לוי לעליית שלישי. וכל שכן לעליית רביעי בשבת וראשי חודשים, וחולו של מועד. ויאמר השליח צבור ''אף על פי שהוא לוי יעלה בכבוד''. וכן המנהג כל שיש צורך בדבר. [ילקוט יוסף, חלק ב', הלכות קריאת התורה, עמוד נא].
http://yalkut.info/הלכות-קריאת-ספר-תורה/סימן-קלה-סדר-העולים-לספר-תורה.htm

לאשכנזים - ולענין לקרות ללוי שלישי או רביעי במקום שקראו לישראל במקום כהן י"א דמותר ויש אוסרין ולפי המבואר לקמן בסוף סעיף י' במ"א בשם הלבוש דבמדינות אלו אין נוהגין לקרות לכהן או ללוי רק לאחרון או למפטיר אין נפקא מינה בזה: (משנה ברורה קלה; כד)
http://he.wikisource.org/wiki/משנה_ברורה_על_אורח_חיים_קלה

עם זאת אתה יכול, כמו ישראל, לקבל עליה לראשון: "לוי במקום כהן"
זה נכון גם אצל האשכנזים וגם אצל הספרדים:
לספרדים (עיין בקישור הקודם):
אם אין כהן בבית הכנסת, קורא ישראל במקום כהן, ואומר השליח צבור ''אין כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן''. ולא יעלה לוי אחריו. ואם ירצה הלוי לעלות ראשון במקום כהן, רשאי לעשות כן. אולם אין כל חובה להעלות ראשון לספר תורה את הלוי, כשאין שם כהן. וכשעולה לוי במקום כהן, יאמר השליח צבור ''אין כאן כהן יעמוד לוי במקום כהן''. ובפרט אם הלוי הוא אדם חשוב בתורה או במעשים טובים, ממחזיקי הישיבות הקדושות, או שהוא זקן ונכבד בעמיו.

לאשכנזים - קיצור שו"ע:
ואם אין כהן בבית הכנסת, קורין במקומו לוי או ישראל. ויש לקרות את היותר גדול בתורה שנמצא שם (עיין מגן אברהם סימן קל"ה ס"ק ז'), ואומרים: "אם אין כאן כהן, לוי במקום כהן", או "ישראל במקום כהן"
http://he.wikisource.org/wiki/קיצור_שולחן_ערוך_כג