סדר ברכות

בסדר אכילתם של הפירות יש הפוסקים להקדים את הפרי החביב ביותר, אולם בליל טו בשבט יש להקדים את הפירות שנשתבחה בהם ארץ-ישראל - שבעת המינים - לכל פרי אחר.

בתוך ז' המינים - כל הקודם בפסוק קודם לברכה, וכל הקודם לארץ קודם לברכה. לפיכך בפירות העץ של ז' המינים הסדר הוא: זית, תמר, ענבים (צמוקים), תאנים ורמונים.

לחם וברכת מזונות קודמים מעיקר הדין ליין. זהו אחד הטעמים לכיסוי החלות בעת הקידוש, ומשום כך יש לכסות גם עוגות המונחות על השלחן בעת הקידוש.

לדעת מג"א וט"ז רק תבשיל העשוי מחיטה או מאפה מכל מיני הדגן קודמים לזית ולגפן, אולם מעשה קדירה (תבשיל ממין דגן, שאינו חיטה) זיתים קודמים לו. משום כך מסתפק בעל מג"א מה יעשה אדם שלפניו יין, זית ומעשה קדירה - נכון שיין קודם לזית, וזית קודם למעשה קדירה; אבל הרי מעשה קדירה קודם ליין? אמנם מהשו"ע משמע שמעשה קדירה, שברכתו בורא מיני מזונות, תמיד קודם לזית; ועל כן הסדר הוא: מעשה קדירה, יין וזית.

שלווה (חיטה תפוחה) שאינה מרוסקת - אילולא היתה קלופה היינו נכנסים לספק אם לברך במ"מ או בורא פרי האדמה. אולם מכיון שהשלווה היא קלופה - נוהגים לברך בפה"א, ואין היא קודמת לא ליין ולא לפירות שנשתבחה בהם א"י.

שלווה בחלב או במים - ברכתה במ"מ, וכן אם היא מפוררת או מרוסקת ואוכלים אותה לכשעצמה.

אשר לברכה שלאחר אכילת שלווה לכשעצמה - אם יאכל שיעור כזית (30-17 סמ"ק לפי השיטות השונות) ייכנס לספק אם לברך "נפשות" או "על המחיה". על כן לכתחילה יימנע מכך, ובדיעבד אם אכל כזית - יברך "נפשות".

לרשימת מאכלים וברכתם:
https://www.kipa.co.il/upload/users_files/14beraha.doc