שאלה
למה ברכות בשמים ומאורי האש סודרו באמצע ההבדלה ולא מיד לאחר "המבדיל בין קדש לחול " ?
הרי אינן שייכות באופן ישיר לרעיון ההבדלה (בשמים בגלל איבוד נשמה יתירה ונר כיון שאדה"ר גילה האש במוצ"ש), והאם אין בכך מעין הפסק ?(ראה הערת הרב אויערבך בשמירת שבת כהלכתה שאשה הנאלצת להבדיל לעצמה לא תברך על הנר בהבדלה, אבל יכולה לברך על הנר מיד לאחריה כי אז אין בזה הפסק)
תשובה
תשובה
סדר זה נקבע על ידי הגמרא ואע"פ שלכאורה אין קשר בין הברכות ,
אנו יודעים שדרכם של חז"ל לסדר בסדר אחד את הברכות הנצרכות יחד על מנת שלא ישכחו. סימן לדבר הוא ברכת "שהחיינו" בקידוש החגים שאינה שייכת לקידוש אלא ליום החג והיא מבורכת בקידוש.
כנ"ל ברכת "על הניסים" בהדלקת נרות חנוכה וכן ברכת "הרב את ריבנו" שסודרה אחרי קריאת המגילה.
לעצם הסדר היו שאמרו כי הוא לפי סדר הפנים החל בפה שהוא הנמוך ביותר, משם לבשמים באף היותר גבוה, ומשם לאור בעינים, ומשם הבדלה שהיא במחשבה של אדם.