שאלה
אהבה לא תמיד מתגשמת ואני יודעת שלא משנה כמה עובר הזמן היא נשארת חקוקה בלב כמועקה שלפעמיים קשה להיפטר ממנה ואולי בגלל התקווה יגיע היום שהאהבה (שאולי נגמרו סיכוייה) כן תתגשם הרי אלוקים יכול להפוך אדמה למים. אז למה הוא לא נענה לתפילותיי וזעקותיי?.
אומרים שאם אדם באמת מתפלל ממעמקי ליבו משאלתו תתגשם. אז למה אלוהים לא שומע את דמעות נפשתי?..
לפעמיים יש לי תחושה שזו קללה ארורה. ואני לא מבינה מה עשיתי בשביל שיגיע לי לסבול ככה?.
כוחותיי הופנו לחזרתי בתשובה והוא היה המשען שלי ועכשיו אני מרגישה שהאדמה מתחת לרגליי נפלה. האם יש קללה עליי?
למה אני צריכה לסבול ככה?
האם אוכל לעשות להחזיר אותו חזרה, אולי לשים פתק בכותל?
אנא עזור לי
תשובה
בס"ד
לשואלת היקרה,שלום רב.
חלילה, אין עלייך שום קללה! את בת אהובה של הקב"ה!
משאלתך נראה, שתפלותייך הם שהבחור הספציפי הזה יחזור אליך. ובכן, ברצוני לספר לך סיפור שמספרים על הגאון בעל ה"חפץ חיים".
פעם נכנס ה"חפץ חיים" לבית הכנסת שלו, והוא רואה שעומד אחד מתלמידיו ליד ארון הקודש, בוכה ולוחש תפילה. ה"חפץ חיים", שהיה איש רגיש מאוד, חיכה בדאגה עד שהאברך יסיים את תפילתו, ואז ניגש אליו, נגע בעדינות בכתפו של התלמיד, ושאל אותו: "יקירי, מדוע אתה בוכה כל- כך?"
"כבוד הרב" אמר התלמיד, "אני רוצה להתחתן עם בחורה פלונית, והיא לא רוצה. אני מתפלל שה' יכניס לה בראש מחשבות לחזור אלי".
"אולי עדיף שתתפלל שה' יביא לך את מי שצריכה להיות אשתך?"
"לא, כבוד הרב, היא צריכה להיות אשתי".
"מנין לך הבטחון הזה?"
"הרב, היא ממש מתאימה לי.יש לנו אותם רצונות, שאיפות, ודרך חיים, ואנחנו אוהבים את אותם דברים".
"טוב, אם אם אתה בטוח, אז אני גם כן אתפלל בשבילך"
ואכן, החפץ חיים התפלל, וכמובן שתפילתו של החפץ חיים פעלה, והם התחתנו, כאשר הרב המקדש היה לא אחר מאשר החפץ חיים בעצמו.
חלפו ימים, והחפץ חיים נכנס לבית הכנסת, ושוב רואה את תלמידו עומד ליד ארון הקודש, בוכה ומתפלל. החפץ חיים חיכה, ולאחר שהתלמיד גמר את תפילתו ניגש אליו ושאל: "הכל בסדר יקירי?"
"כבוד הרב," אמר התלמיד, "עכשיו אני מתפלל שהיא תלך ממני..."
****
סיפור יפה?
אבל הוא לא יכול להיות.
למה? כי אין שום אפשרות שהחפץ חיים יתפלל על אשה מסוימת שתהיה של פלוני כיון שהגמרא אומרת שמי שמתפלל כך הוא "כופר בה'".
ממש כך!!
והחפץ חיים שהיה גאון עולם בודאי לא טעה בזה. אבל בתור סיפור - זה בודאי טוב להבין שחבל לך על הזמן.
****
לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה טוב לנו, ולכן אנחנו מתפללים על זה, לפעמים בהגזמה. כמובן, צריך להתפלל על בריאות, פרנסה, ושנמצא את זיווגינו הנכון. אבל לא להתפלל על פרנסה מסוימת. אם הקב"ה לא נותן לנו אותה, סימן שהוא יודע מה הכי טוב לנו, ועדיף שלא נקבל אותה. ואם הקב"ה לא נותן לנו להתחתן עם הבחור שאת בחרת בו, אחרי שעשית השתדלות נאותה כפי המחויב, אז יש לו סיבה טובה למה לא, וכדאי שנסמוך עליו.
תמיד כדאי לזכור ש"הכל בגזירת עליון", וכל מה שאנחנו עושים הוא השתדלות, ולא יותר. על השאר צריך תפילה, שה' יתן לנו את הטוב. לא את הטוב שנראה לנו, אלא את הטוב באמת, ושנזכה להבין מדוע הוא הטוב באמת, ומדוע היינו צריכים לעבור את מה שעברנו.
כדאי לך מאוד מאוד לחשוב על מה שיש לך, על כל הדברים הטובים שאת ודאי יכולה למצוא בעצמך ובסביבתך, ולפעול בדברים שיש לך שליטה עליהם. כך גם לא תחשבי כל הזמן על דבר שאינו מעשי.
אני מקוה שה' יענה לתפלותיך במהרה, ותמצאי את זיווגך הראוי.