שאלה
הרב, אני ממש מיואש.
למה??!!!! למה יש את יצר העריות??!
זה ממש גומר אותי, אני כל יום עושה תשובה, ומיד רץ לחטוא..
שמתי לב, שענו לכמה בשו"ת איך לצאת מזה, אבל זה קשה!!! זה מיאש, מתסכל
אני מרגיש לא כ"כ בלשון המעטה בפני הבורא שברא אותי.
החופש הזה בכלל מדרדר.
ועוד שאלה, למה בגיל העשרה לא מדברים איתנו בכיתה על הנושא?
אני מרגיש כאילו כל הפיגועים הם בגלל אנשים מסוגי,,
תשובה
בס"ד
אי אפשר לעולם בלי יצר של עריות. אבל אף אחד לא אומר שזה חייב להיות בכיון הרע שלו.
שמע עצה:
אל תאשים את יצר הרע. זה לא יפתור לך שום בעיה. אם תזכור שהמשימה מוטלת עליך - תצליח. אע"פ שהיא נראית לך לפי מכתבך כמו הר גדול- עם כל זה כשאדם מחליט להתגבר על המשימה הזאת - ה' עוזר לו.
רק תחליט אמיתי! - מיד תקבל כוח להצליח.
שמע עכשיו עצה יותר מעשית:
תחליט שהיום, היום הזה שאתה קורא את המכתב - אתה לא חוטא!! ויהי מה.
את ההחלטה אל תספר לאף אחד.
אל תתקרב כלל למקום החטא, אפילו לא למרחק של מאה מטר ממנו.
תעשה ביום הזה כל מאמץ להצליח.
תתפלל על זה
בכה על זה לפני ה'
אם צריך - תצום על זה
תטבול במקוה לטהר את עצמך
תעבור יום אחד בשלום לגמרי.
אחרי היום הזה - נדבר על המחר.
קודם - תעבור את היום הזה בשלום.