נערה שנאנסה או הרתה ברצון בלי נישואין

בס"ד

לא נהגו היום לחייב אשה שח"ו נאנסה או שקיימה יחסים מרצון קודם הנישואין ללכת עם כיסוי ראש.

רק נשואה צריכה ללכת עם כיסוי ראש. גם גרושות ואלמנות צריכות ללכת עם כיסוי ראש.

אשה שנאנסה והרתה או שקיימה יחסים מרצון קודם הנישואין והרתה מחויבת בדיני שמירת נפש בדיוק כמו כל אדם אחר. התינוק לא "אשם" בעוול של האונס או של האשה שחטאה וקיימה יחסים מרצון בלי נישואין וקדושה.
ואין שום היתר להרוג אותו במקרה כזה.

אפילו במקרה של "עובר ממזר" ח"ו יש מחלוקת אם מותר להפילו ורוב הפוסקים סוברים שאסור. כל שכן במקרה של עובר כשר שנולד בלי חפה וקידושין שאביו ידוע או אינו ידוע.

במקרה של ילדה קטינה שנאנסה יש לקחת בחשבון רק את השיקול של הבריאות הגופנית של הילדה. אם גופה מסוגל ח"ו לקרוס בעקבות ההריון, אין דוחין נפש מפני נפש ולא מסכנים את חיי האשה בגלל העובר.

אבל צריך לשים לב היטב לדברי. מדובר רק בסיכון גופני. אבל שום שיקול פסיכולוגי לא מתיר להרוג את העובר כמו שלא מתירים להרוג את,,,, האשה בגלל שיקולים פסיכולוגים כאלה ואחרים.

השיקולים של:
-"תתבי'יש לבוא לבית ספר, תנתק מגע עם החברות, תנשור מהלימודים וכו'"-
הם "שיקולים חברתיים" שאפשר לפטור ב"אמצעים חברתיים".

לצערי אני עוסק בכך במסגרת עבודתי כרב. דהיינו יש לנו מסגרת מתאימה לנערות שהרו בגיל מוקדם. מסגרות שבהן הן יכולות לעבור בשקט ובשלום את תקופת ההריון ללא לחץ מהחברות, או חוסר נעימות מהדודות של המשפחה.

לצערי אני נתקל לפעמים במשפחה שבגלל "בושה" מוכנה להרוג ולרצוח נפש של בן אדם!!. העיקר שלא יגידו עליהם מילים רעות!!.

ההורים לפעמים לוחצים את הנערות לעשות שטות כלפי העובר ושטות כלפי עצמן בהפלה הזו כיון שהסיכון של ה"הפלה" הוא גדול גם לאשה. אין שום רופא שיכול להבטיח כי אחרי הפלה האשה תוכל להרות שנית. לא פעם נגרמים סיבוכים בהפלה בגיל צעיר.סיבוכים שמונעים הריון נוסף ואחר כך האשה "אוכלת את עצמה" במשך שנים ארוכות על כך שאין לה ילד. כל הטיפולים הארוכים המייגעים המכאיבים והיקרים לא עוזרים לה מאומה. היא בוכה לילות שלמים על כך שאין לה ילד והכאב מתעצם בגלל הידיעה שהיה לה והיא הרגה אותו במו ידיה.
אני לא מאחל לאף אחת את הכאב הזה. כאב שבו אשה מרגישה שאפילו להתפלל את ה' היא לא יכולה. כי איך היא תשא אליו עינים? מה היא תגיד לו? "עברתי על דבריך וחטאתי פעמים ונענשתי ועכשיו אני מבקשת ממך בן".
קשה קשה קשה!!

לכן צריך הרבה אומץ וזהירות בנושאים אלו.

אני מכיר ויודע כי כל הבנות שטעו והרו קודם נישואין ולקחו אחריות על עצמם ועל העובר והחליטו לא להרוג אותו. שילמו על כך מחיר ללא ספק. אבל אחרי זה הן לפחות מתהלכות בעולם הזה בתחושה ברורה של טהרה. הם שילמו את המחיר על הטעות שלהם. יש להם ילד חמוד. הן מקימות בית יפה. אף אחד לא זוכר להן את הטעות הזו והכל בא על מקומו בשלום.

כולן כולן יכולות למסור את הילד לאימוץ או לגידול במשך זמן אצל משפחה טובה. אחרי זמן כשהן נישאות או אפילו קודם לכן הן יכולות לחזור ולקחת את הילד להמשך הגידול בנחת ובשלוה. היום זה מאוד מקובל (לצערינו) לגדל ילד ב"משפחה חד הורית". ואע"פ שהתופעה בכללה אינה מבורכת, במקרה זה היא מבורכת בגלל שאין לנערות הללו שום בעיה חברתית.

כך הנערה "לא הורסת את חייה". החברות שלה חושבות שהיא יצאה לטיול בחו"ל לכמה חודשים. אחר כך היא חוזרת עם בטן שטוחה, אף אחד לא רואה עליה כלום. היא ממשיכה את החיים ממקום שבו היא הפסיקה והכל בדיוק בדיוק אותו דבר. רק שהיא יודעת שהיא לא רוצחת ויש לה ילד חמוד שמחכה לה באיזה מקום לרגע שהיא תוכל לגדל אותו בחום ובאהבה.

אלה עובדות חיים שאני מכיר בשם ובכתובת.