נישואי בוסר?

שאלה

בס"ד

לרב, שלום!

סליחה מראש על האורך!

אני בת 17. לפני חצי שנה בערך, פגשתי בחור בגילי* ערכי, מוסרי ואני לא סתם אומרת (ודתי כמוני). עם הזמן התפתח קשר בינינו. בשלב מסויים הבנו שזה קשר יותר עמוק מסתם ידידים, והתחלנו לחשוב מהי המטרה של הקשר הזה, והאם זה הדבר הנכון לעשות.

(אומר כאן שידוע לשנינו שאין זה למטרת נישואין)

בסופו של דבר החלטתי שאני לא רוצה בקשר כזה בשלב הזה בחיי, והגענו למסקנה שאנו מפסיקים אותו.

אמרתי "החלטתי" כיוון שדעותינו חלוקות. לפי דעתו אין סיבה להפסיק בקשר והוא אף מאמין שקשר כזה הוא טוב ובונה.

[אוסיף כאן שבמהלך הקשר שמרנו על גידרי הצניעות כגון: שמירת נגיעה, איסור ייחוד וכד']

הבעיה היא (ואולי זו לא בעיה?) שפעלתי ע"פי השכל (ההלכה?) ולא ע"פי הרגש וזאת אומרת שכשהרגש גובר אני שוב תוהה אם פעלתי נכון.

מצד אחד אני שלמה עם ההחלטה, ואני באמת חושבת שקשר כזה בגיל הזה הוא לא מתאים.מצד שני אני מרגישה שהדעה שלי לא כ"כ מבוססת ושבאמת הוא צודק ושאני מפספסת כאן הזדמנות להקשר אל אדם מאד ערכי (שמשפיע עלי לטובה).

1. אני מחפשת תמיכה (גם הלכתית) א.האם פעלתי כמו שצריך וב.לבסס את דעתי, כדי שלא אצטרך להמשיך בלבטים האלה.

2. אני עדיין קשורה אליו ריגשית. האם ואיך אפשר להפסיק את זה?

אשמח לשמוע ממך בהקדם,

תודה רבה על הזמן וההקשבה!

המשך שבוע טוב, י.

תשובה