ניהול כיתה

ב"ה,

לשואלת שלום,

א. מה שכתבת שהיחס שלך אליהם קשוח, ודאי זה לא יעזור הרי התוצאות הם שהתלמידים מצפצפים, זה גם מעין התגוננות, גם לך וגם להם זה לא נעים.
צריך לבנות אסטרטגיה לניהול הכיתה כאשר התגובות הן לא מידיות גם אם הילד מאוד מפריע, אם תדברי בטון גבוה בפעם הבאה תצטרכי לדבר בטון עוד יותר גבוה.
ילד שמפריע לא בא לכיתה עם הצהרה "באתי להפוך שיעור" לפעמים יש לו קושי, לפעמים יש לו צורך חשוב שלא מסופק, לפעמים צריך תשומת לב ועוד הרבה סיבות שיכולות לגרום לו להפריע,
לכן צריך לקחת תלמיד תלמיד ולשוחח איתו על הרגשתו בכיתה מה מפריע לו מה יעזור לו, לפעמים מתגלים סיפורים שמפיצים אור על התנהגותו הכעס כלפיו הופך לחמלה וממקום כזה יותר קל לטפל ולתת את הכלים המתאימים לילד.

ב. בדרך כלל עדיפה שיחה אישית, כשילדים נמצאים לבד הם יכולים לשתף יותר וחבל להפסיד מרכיב חשוב זה. מה גם כשנמצאים ביחד הם נותנים גיבוי אחד לשני וחיזוק להתנהגות שלילית, לכן עדיף אחד אחד.
ג. אם הילדים רבים ומפריעים באופן כזה שלא ניתן להפסיק כעת את השיעור ולערוך דיון, יש מקום להוציא אותם להרגע, כמובן לפי נהלי בית הספר, ולכשיתאפשר תכניסי אותם או תערכי בירור קצרצר ואת ההמשך בהפסקה או בחלון.
הרבה מאוד פעמים, כאשר יש מריבה בין שני ילדים זה צורך של שניהם, גם אם אחד התחיל והזיז את המחק של השני, או כל מעשה אחר, עדיין יש לו את הבחירה כיצד להגיב, הוא יכול לא לעשות מזה ענין אך גם יכול לעשות מזה מלחמת עולם שלישית, וזה ענין של בחירה, כך שגם אם יש תלמיד שאיתו התחילו הוא לא יכול להגיב כל תגובה שהוא חפץ בה גם אם התנהגותו תהפוך את כל השיעור. לכן יש מקום להוצאה ואחר כך בירור.


ד. לעזוב את ההוראה וללכת לעבודה אחרת זו לא ערובה לכך שיראת השמים שלך תשמר שם יותר, מה תעשי אם מנהל החברה אומר לך לעשות דברים נגד החוק, או נגד ההלכה, למשל : " תעתיקי את התוכנה הזו" וכד'?
אדרבא אם את מרגישה ירידה רוחנית סימן שאת רגישה ולא נותנת לעצמך להשחק בעבודה. דוקא את צריכה לעסוק בחינוך בגלל הרגישות לנפשות הרכות.

ה. בהחלט יש מקום להתנצל בפני תלמיד ולומר לו : אמנם התנהגת לא כשורה אבל אני הענשתי אותך יותר ממה שמגיע לך, ילדים יודעים להעריך זאת. כמובן סוף מעשה במחשבה תחילה כך שהתנצלות תהיה נדירה.

ו. הרמת קול זה לא ענין אם אסור או לא אלא ענין של תועלת, האם כך יש שקט או לא, כעקרון הרמת קול צריכה להשמר למקרים נדירים, והניהול השותף של השקט בכיתה צריך להיות מוקנה לתלמידים ע"י פשולות מעצבות התנהגות, כדאי לקבל הדרכה ממורה מנוסה או גורם מקצועי אחר בבית הספר.
ז. לבקש מחילה באופן כללי זה כבר משהוא אחר, את צריכה לבדוק את עצמך לקבל הדרכה ולשפר את ניהול הכיתה כך דלא תצטרכי לעמוד ולהתנצל זו עבודה שביניך לבין עצמך, מה שכתבתי בסעיף ה' זה על מעידה חד פעמית אבל לא על עצם הדרך שזוקקת בירור.
ח. מה שאת רוצה לעלות מבחינה רוחנית זה מצויין, את צריכה למצא לך זמן ללימוד תורה במיוחד לימוד אמונה ומוסר, זה יכול להיות שיעור שבועי, חברותא, שמיעת שיעורים מוקלטים, חוברות וספרים, יש הרבה אפשרויות והרבה גוונים, תמצאי מה שמתאים לך ותתמידי בו.
כמו כך להתפלל לה' שיזכה אותך לעלות במעלות המדות ובעשיית חסד.

בברכה,

דני ארגמן