שאלה
שלום כבוד הרב,יש לי כמה שאלות שמאוד מפריעות לי,והייתי שמחה לקבל תשובה:
1.יש לי אח שאני מרגישה מאוד קרובה אליו.אח מתוק,עדין ואהוב מאוד.חשוב לי להדגיש שאיני שומרת נגיעה ממנו,אבל אנחנו מקפידים מאוד שלא להתחבק וכיוצא בזה.אח שלי נמצא כעת בשירות הצבאי שלו,ומאוד קשה לו.אני מניחה שאיני צריכה לספר לכבוד הרב כמה מחוספסת המסגרת שבה הוא נמצא,אבל הבעיה שלי היא שהמסגרת התחילה להשפיע עליו.הזמן היחיד שיש לו ללימוד הוא כשהוא בבית ובין שמירה לאימונים,ומצד שני הוא נחשף לטומאה ולחטא כל הזמן,ולצערי הגדול זה משפיע עליו.בתור אחותו הקטנה כל שאני יכולה לעשות זה לדבר איתו ועשיתי את זה,אבל אין לי הרבה מגע איתו בד"כ.אני יודעת שחשוב לשלוח בנים לצבא,אבל האם אין בעיה לשלוח בחורים צעירים למסגרת שמדרדרת אותם מבחינה רוחנית?
2.נקשרתי נפשית לבחור שנמצא ברמה תורנית נמוכה יותר משלי,וניתקתי את הקשר שלי איתו בגלל זה,כי לפי דעתי חשוב שלא אדרדר רוחנית. אבל זה כואב.יש איזושהי דרך להקל את הכאב, אולי ספר שיכול להסביר את כל ההשלכות שבעניין?אני משתדלת להתפלל בכוונה וזה מאוד עוזר, אבל אם יש עוד איזו דרך רוחנית להקל הייתי מאוד רוצה לדעת.
3.יש לי דודה שעזבה את המשפחה כשהייתי צעירה מאוד,ולאחרונה היא מנסה לחזק את הקשר. ההורים שלי מאוד כועסים עליה,אבל אני מנסה להימנע מדעות קדומות על אנשים,במיוחד מכיוון שהורי אינם מוכנים להסביר את הסיבה לכעס שלהם. לעומתה,יש להורי חברה מתקופת האוניברסיטה שנישאה לגוי,לא עלינו,ואליה הורי מתייחסים יותר בסלחנות,מקבלים את ילדיה אלינו הביתה (קשה להם לקבל את בנה של דודתי מנישואיה השניים),וכו'.אני מבינה שחשוב שילדיה של חברתה של הורי יראו כיצד מתנהל בית יהודי,אבל הדבר מעורר אצלי קונפליקט ואני לא יודעת איך להתייחס לכל העניין והאם להסביר להורי איך אני מרגישה.
4.בתור ילדה,לפני בת המצווה שלי,עברתי תקיפה מינית,דבר שעורר אצלי כמה שאלות:
מלבד הנזק הכללי לעמ"י,לפעמים כאשר אדם אחד חוטא השני עובר ייסורים רבים.מדוע עברתי ייסורים אלו?האם יכולתי לעשות כבר אז חטא כ"כ חמור?
אחרי המקרה הרגשתי פשוט איך הנשמה שלי הולכת ומטמאת.איזה חטא נורא עשיתי שכזה עונש נורא מגיע לי?איך יכולתי להגיע לכאלה דרגות חטא עוד לפני בת המצווה שלי?זה מייסר אותי מאוד.
מישי.
תשובה
שלום וברכה
א. את מתארת בעיה קשה מאוד. זו בעיה בצבא, וזו בעיה בחיים בכלל, שכן גם החיים מזמנים הרבה מאוד מצבים שאינם פשוטים, ויש להתמודד במצבים קשים מאוד. לו היינו יכולים לא היינו שולחים בחורים לצבא בכלל, אולם הדבר לא ניתן, בשל העובדה שחייב להיות צבא, ואף אנו חייבים להיות שם. על כן הדרך הראויה היא להעצים את היכולת שלנו להתמודד, ללמוד, להתקדש, לראות את עצמנו כשליחים המקדשים שם שמיים, ולנקוט בעוד דרכים המעצימים את היכולת להתמודד. את יכולה להעניק לאחיך את תחושת השליחות, את החום בבית שמקרב לחיי אמונה, ועוד דברים שבוודאי תדעי לחשוב לבד כדי שהוא יתחזק דווקא, ומתוך תודעת השליחות השרות הצבאי ייהפך אצלו למקור עוצמה ולא למקור התדרדרות.
ב. ההכרעה שלך היא הכרעה מצוינת. לא טוב להקים קשר שביסודו הוא נמצא במקום נמוך יותר, לא רק בשל הפחד להתדרדר, כי אם גם בשל הרצון להקים בית עם מישהו שהקשר עימו יביא אותך לפסגות גבוהות יותר. אני לא מכיר ספר מיוחד בעניין זה, אולם אני מכיר דרך רוחנית מצוינת: האמונה שלך בעצמך, שאת הולכת בדרך נכונה, ובשל רצונך להגיע למקום גבוה יותר את בונה את הקשרים שלך בדרך זו.
ג. את לא צריכה לחנך את הורייך. את נוהגת נכון בכך שאת לא בקצר עם הדודה, ואת לא חלק מהמריבה המשפחתית, וכך טוב שתנהגי. לגבי החברה שנישאה לגוי: את צודקת שנישואי תערובת הם סיבה לניתוק קשרים ולא לחיזוקם. ברם, אם באמת דווקא הקשר הזה עשוי להביא את הילדים האלה חזרה לעם ישראל מתגברים על הקושי ומקרבים אותם.
ד. אני ממש מזועזע לשמוע כי זה מה שעבר עלייך. ד' ירחם. אנחנו לא יודעים מפני מה הקב"ה מאפשר שכך יקרה לך. זה לא חייב להיות קשור כלל וכלל לחטא. ישנם כוחות רע בעולם, שעצם קיומם מבליט את העובדה שהטוב אינו מובן מאליו. כוחות רוע אלו אינם פוגעים באדם רק בשל העובדה שהוא חוטא, אלא גם (לדוגמה) בשל העובדה שהשטן מקטרג בעת סכנה. על כן, במקום לשקוע בתחושות חטא מיותרות ומכבידות עלייך, יותר טוב כי תתבונני אל העתיד, ואל העובדה שאת בוחרת בחירה חופשית טובה, ובמקום לשקוע בטומאת נשמה שאינה נכונה להתרומם לחירות הפנימית שלך במבט אופטימי של מי שעברה תקיפה קשה ומצליחה לחיות חיים טובים ומאושרים.
כל טוב, אעזור לך במידת יכולתי