נוסח רס"ג \ ברכות שמע מותאמות לשבת

שלום וברכה

אין ספק שתפילת הגאונים הייתה יותר פשוטה ויותר ממוקדת, יותר עברית ויותר נוחה להתקשרות פנימית. דבריך ישרים ומכוונים, ויישר כוח על העלאת השאלה.

ברם, חלק בלתי נפרד ממהות הפיכת התפילה מעניין אישי בלבד למהלך ציבורי, שבו אנו לא מתפללים רק את תפילתנו האישית, אלא גם ממלאים אם מקום עבודת המקדש הציבורית – אין אדם מתפלל בנוסחו הפרטי, אלא בנוסח הציבורי. הדבר הוא גם אם אין תחושת התחברות עמוקה, כאמור – בשל היותה התפילה גם עניין ציבורי משמעותי, וכמובן – הניסיון צריך להיות דווקא ניסיון מתמיד של התקשרות לתפילה הקיימת.

אם אכן הדברים כן קיימים במנהגי איטליה, ואם אכן יש לכך משמעות עמוקה לגביך, הרי שעל אף העובדה שההלכה בוודאי מעדיפה תפילה בנוסח אבות – ניתן להתפלל ברכות קריאת שמע וכדו׳ בנוסח הזה, מסיבות שונות. חסידים היו דורשים על כך ״זה אלי ואנווהו אלוהי אבי וארוממנהו״, שלעולם קודמת ההתקשרות ל״זה אלי״ להתקשרות לחובה לעשות זאת דווקא בדרכו של ״אבי״. הדבר נכון גם לגבי מוצאי שבת. כאמור – לא לגבי תפילת עמידה.

תפילת עלינו לשבח התקבלה כתפילת סיום התפילה (לכן לדוגמה לא אומרים אותה במוסף של יום הכיפורים וגם לא במנחה ונעילה, כי לא מסיימים), וכיוון שהתקבלה, ולא זו בלבד אלא שברמה הלכתית גבוהה (חובה לאומרה עם הציבור וכדו׳) יהיה זה לא נכון שלא לומר אותה.

אינני מבין את הביטוי ״לא מעוניין״. הגמרא אומרת מילים עוצמתיות על הקורא ״אשרי״ בכל יום שלוש פעמים, ואם כן – יש לעשות זאת.

כל טוב