שאלה
אם נודרים בטעות נדר לעשות דבר שהוא בניגוד לתורה- האם צריך לעשות אותו? מה אם לא עושים הפרת נדרים?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
יש בעניין זה דברים מפורשים בשולחן ערוך יורה דעה סימן רלט:
סעיף ד
שבועה אינה חלה על דבר מצוה, בין שהוציאה בלשון שבועה שאמר: שבועה שלא אשב בסוכה, בין שהוציאה בלשון נדר שאמר: ישיבת סוכה עלי בשבועה.
סעיף ו
הנשבע על דבר מצוה דרבנן, כגון שלא להדליק נר של חנוכה או שלא לקרוא המגילה, השבועה חלה. וכן אם נשבע לקיים מצוה דרבנן, חייב משום שבועה אם מבטלה. והוא הדין לדבר שהוא מדרש חכמים שאינו מפורש בתורה. במה דברים אמורים, בנשבע שלא לעשות מצוה דרבנן, או לעשות, אבל אם נשבע לעבור על מצות לא תעשה, אפילו היא דרבנן, לא חלה עליו שבועה.
לסיכום: מי שנשבע נגד מצווה דאורייתא או נשבע לעבור על לאיסור דרבנן, לא צריך לעשות התרה מפני שהדברים לא חלים.
מי שנשבע או נדר להמנע ממצוות עשה דרבנן (לא להדליק נר חנוכה; לא ליטול ידיים לסעודה) צריך התרה.
למרות זאת - לעיתים ניסוח המילים בשבועה או בנדר עלול לחולל חיוב גם כאשר מדובר על דברים שנגד התורה - לכן ראוי לשאול חכם לצטט בפניו בדיוק את המילים שנאמרו בשבועה או בנדר.