נדר בכתב בשעת כעס

לשואלת שלום,

צר לי לשמוע על הריב שלכם. חשוב מאוד, עיקרון גדול בשלום בית והוא: גבולות ברורים לריבים. בני זוג רבים מדי פעם, זה לא סוד וזה נורמלי, אבל חייבים להיות קווים אדומים, כללים שאותם לא עוברים: אין אלימות מילולית, או אלימות פיזית, אין זריקת חפצים, וכו'.

לנידון ההלכתי יש כאן שני עניינים:

א. נדר מתוך כעס. הכעס יכול להיות פתח להתרה שהרי ברור שאם היית שפויה בדעתך באותה שעה לא היית עושה מעשה חמור כזה, כביכול זה נדר שאין לך כל כוונה לקיימו! צריך לומר שבוודאות הכעס היה חזק והעביר אותך על דעתך.

ב. נדר בכתב. נתון במחלוקת אחרונים אם חשוב כנדר. לכאורה לא מצאנו שנדר ושבועה חלים אלא בדיבור שנאמר "לבטא בשפתים" (ויקרא ה, ד).

והנודע ביהודה התחבט בשאלה זו ארוכות, והכריע כך: "דבר זה הוא מפורסם בדברי הפוסקים שאין שבועה חלה אלא בדיבור פה ולא בכתב, ומקרא מלא הוא גבי שבועה כתיב "לבטא בשפתים" ואמרינן בגמ' "גמר בלבו צריך שיוציא בשפתיו", וכל שלא בטא בשפתיו לא חלה השבועה".

לעומת זאת במקום אחר כתב שהמהרשד"ם היה מחמיר בכך.

להלכה: בגלל שמדובר בדיני נדרים, ראוי להחמיר ולהתיר בפני שלושה. כל זאת במידה והשתמשת בלשון נדר/שבועה/אזכרת שם ה'.

יש לכנס שלושה אנשים יראי שמיים שישבו לבית דין ולספר על הנדר ולבקש התרה. לחלופין, אפשר ללכת לרב השכונה, שהוא דיין מומחה ויוכל להתיר לבדו.

(מקורות: שו”ת חתם סופר יו”ד רכז | שו”ת נודע ביהודה קמא יו”ד סו סח + חו"מ ל)

מאחל לך ולבעלך שלום בית ושפע לאורך ימים ושנים!