נאומו של מר אובמה

שלום

ראשית, יש להקפיד על שמירת הלשון.
נשיא ארה"ב אינו אדם רשע ואינו אנטישמי, ושמו השכיח אינו חוסיין אובמה.
שמירת הלשון בנוסף להיותה הלכה היא בעיקר הנהגה ישרה, לדעת ולדבר את האמת גם כאשר היא אינה נוחה לנו.
כמובן שהיה קל לנו יותר אם הוא היה אדם רשע, שכן אז היינו שוזרים את דרישותיו מישראל עם רשעותו האישית. אך זה אינו המצב, ויש לומר ולדעת את זה בצורה ברורה.

מר אובמה הוא אדם ישר וטוב, המעוניין לשמור על עמו, ארצו ואם אפשר גם על שאר העולם, בערכיות גדולה (וגם באינטרסים גדולים).
דעותיו בספריו, הצהרותיו, מעשיו בפועל, כל אלו מלמדים שהוא אינו אדם רע אלא אדם שטיפס בעמל רב מתחתית המדרגה עד למעמד הרם של שליט אימפריה עולמית.
הוא מקפיד בעקביות על דעות ישרות בהרבה תחומים של מוסר פוליטי וצדק חברתי.
הוא אינו מוסלמי אלא נוצרי.
וזו הבעיה, איננו עסוקים עם דעה המגיעה ממקום מושחת אלא עם דעה המגיעה ממקום מוסרי (וגם אינטרסנטי כמובן), גם אם טועה.

ועכשיו לענייננו-

עלינו להנהיג את המציאות ולא להכנע לתכתיבים שלה, המגיעים מפיו של אדם זה או אחר.
הן התורה והן ההסטוריה הכללית מראות את העובדה שבעלי העמדה העמוקה והעיקשת, הם אלו שקבעו את סדר היום של העולם. אין הכוונה שהם דפקו את הראש בקיר, אלא שעיקר המשקל שלהם היה מופנה לאמת ולא לשקר המציאותי, גם אם התחשבו בו כשלא היתה ברירה.

לעומתם, אנשים שזלזלו בעצמם והתרפסו לגמרי כלפי המציאות הרעה ולא ניסו לרומם אותה אל האידיאל, בסופו של דבר נפלו הם ושיטתם.

אברהם, משה, ר´ עקיבא, עזרא הסופר ועוד רבים.
ולהבדיל- ז´אן דארק, צ´רצ´יל, וושינגטון, מ"ל קינג ועוד רבים.
המכנה המשותף לכולם הוא האמונה הפנימית בצדקת הדרך, העיקשות, חוסר הויתור למציאות הרעה.
אמנם, הם הקפידו לא להעמיס יותר מדאי על המציאות אלא רק לקדם אותה לאט לפי יכולתה, אך לא כניעה למציאות אלא התחשבות בה, ובעיקר עיקשות על האמת.

עלינו להיות כמותם חדורי ודאות בצדקת דרכנו ולא להתבייש בזה. להנהיג את המציאות ולא להכנע לה. להציג מפת דרכים משלנו, לאן אנו הולכים, אל מול החזון שלו הנכנע למציאות וללחץ הערבי.

המאבק שלנו על זכותנו על הארץ, יוכרע בתוכנו ולא מבחוץ.
אם נהיה אמיצים, עמוקי רוח, ישרים, נוכל לכל הבאים מבחוץ (גם אם זה יקח זמן וכאב).
אך אם נהיה שבירים, מעורערים, מבולבלים, אין לנו סיכוי, ואין לנו מה לחפש בין הים לנהר.

´ספק´ הוא דבר חשוב. ראוי להטיל ספק במעשינו מדי פעם, אך הספק אינו מגיע ממקום של ספק פנימי בצדקת הדרך הגדולה אלא ספק פרגמטי, כיצד עלינו לממש את הדרך.

על כן, דוקא לאור דברי אובמה ראוי להעמיק יותר בזהותנו, לדעת מי אנו ומה אנו עושים בים הערבי במזרח התיכון. מהי משמעות ישראל? מהם ערכינו? מהיכן נובעת בעלותנו על הארץ?

כשנדע, ננצח. כל עוד שאיננו יודעים, ספק אם ננצח.

כל טוב