שאלה
קודם כל תודה רבה וישר כח על ההשקעה ועל העזרה הרבה!
ולשאלתי-
אם להשוות אותי למשפחתי, אפשר לומר שהתחזקתי. וזה מציב בפני לא מעט בעיות והתמודדויות משום שאני עדיין נערה וגרה בבית וכפופה להורים...
בעיה אחת היא בשבתות וחגים. למשל בחג שאמא מבשלת באופן שאסור... אני לא יודעת מה לעשות: האם לאכול מדבר שאסור או "לשבות רעב"? עלי לציין שהרבה פעמים ממש מתחשבים בי אבל זה לא תמיד.
בעיה נוספת היא להזמין אלי חברות הביתה-לשבת בעיקר... מצד אחד אני מפחדת להכשיל אותן(שוב, בעיקר בעיניין האוכל) ומצד שני אמא שלי ממש נעלבת מזה שאני לא מזמינה אלינו הביתה "ורק הולכת לאחרים".
ב"ה כמו שכבר אמרתי התחלנו להקפיד יותר בבית על דברים אבל נראה לי שהבעיה הכי גדולה היא הפחדנות שלי. ממש קשה לי "לפתוח את הנושא" ולהגיד -אסור- ובמיוחד לאמא שלי. ממש חבל לי שאני לא מסוגלת להיות איתה גלויה ופתוחה דווקא בדבר החשוב ביותר.
שוב תודה רבה וסליחה על האריכות...
תשובה
ב"ה
שלום.
אחד הדברים החשובים ביותר בעולמנו הדתי הוא ליצור מציאות של [שלום]= [שלמות].
השלום הוא של האדם עם עצמו ושל האדם עם החברה הסובבת אותו.
כדי ליצור את המציאות הזו של השלום בשני המובנים יש צורך עמוק ללבן את הדברים ולברר אותם .
במישור של בינך לבינך כדאי לך ללמוד לעמוק את ההלכות הקשורות (לימוד עצמי או לימוד בעזרת האזנה לשיעור או לשאול רב) .
ובמישור של היחסים עם אמא ועם שאר בני הבית צריך לשוחח איתם ולדבר איתם .
הדיבור הוא זה שיוצר את הבירור . אמא שלך לא תדע אם את לא תפתחי את הדברים ותדברי עליהם.
אם תסבירי את עצמיך בנעימות ובנחת אז הם יכנסו ללב של מי ששמוע אותך.
תצאי מנקודת הנחה שאמא שלך אוהבת אותך מאוד ומשתדלת שיהיה לך טוב. היא כ"כ רוצה לדעת מה טוב לך ומה יכול לגרום לך נחת רוח. היא מחכה שתדברי איתה.
[ה' עוז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:]
בהצלחה,
עוזיאל אליהו,
.