שאל את הרב

אם יש חזרה בתשובה - אז בעצם משתלם לחטוא?!

חדשות כיפה חברים מקשיבים 10/05/20 21:07 טז באייר התשפ

שאלה

שלום,

כל פעם אחרי שאני שעושה תשובה על נפילה, אני מרגיש שהיה משתלם במידת מה לחטוא. הרי גם נפלתי וגם התכפר לי ..

ברור לי שיש פה סתירה פנימית כי אם לא התחרטתי באמת, בעצם לא עשיתי תשובה,

הרי זה כמו ילד שאומרים לו שאם לא יבקש סליחה מאבא- לא יצא לטיול עם המשפחה והוא מבקש ומוציאים אותו. מה שהניע אותו זו סיבה חיצונית, הוא לא באמת התחרט. אלא פחד לפספס את הטיול..

גם לגבי שמיא זה שונה. הקב''ה תמיד סולח וכן צערו על הקלקול הוא רק לפני ששבתי אך אחרי שעשיתי תשובה הקלקול נמחק וכאילו לא היה כלום.

תכלס, למה למרות שעשיתי תשובה והקלקול הוסר לא היה משתלם לחטוא מלכתחילה? מקווה לתשובה בהקדם. תודה!

תשובה

שלום.

איזו שאלה יפה ועמוקה. עליה ועל דומות לה נכתבו ספרים רבים.

אחזור במשפט על הסיכום שלך לשאלה- למה לא לחטוא וליהנות אם אפשר אחר כך לחזור בתשובה?

אולי שווה שלפני שאענה, ננסה יחד לחקור מה היא תשובה בכלל?

אומנם משמעות המילה תשובה היא מלשון המילה לשוב, כלומר לחזור חזרה. חכמינו זכרונם לברכה כבר לפני מאות שנים אמרו משפט קצת מוזר- תשובה קדמה לעולם. אם כן, איך יכול להיות שיכולה להיות חזרה למשהו כשאין עדין עולם? לכן מפרש לנו הרב קוק פירוש אחר מעט, תשובה היא "התקדמות". וכמו שאתה אומר באמת בעולם שלנו אי אפשר מבחינה פיזית להחזיר דברים לקדמותם המלאה. אם אדם שבר שֶבר בכוס לא משנה כמה ינסה הכוס לא תחזור לקדמותה בדיוק. לעומת זאת לקחת את הכוס ולקדם אותה למשהו אחר, אפילו טוב יותר ממה שהיה קודם, זה ניתן לעשות, לפעמים אפילו בעזרת השבר שנוצר. בעצם פירוש זה מסביר לנו מדוע הייתה התשובה לפני העולם. מהות ההתקדמות נבראה כבר לפני שהעולם הפיזי היה קיים. לכן אדם שכלול גם מרוח וגם מגשם, בניגוד לכוס, יכול לא רק לתקן, אלא גם מתוך הקלקול לצמוח למקום גבוה יותר. משל לאופניים שאחרי הירידה התנופה נותנת פוש חזק שמעלה אותך גבוה יותר אפילו מהגובה שהיית בו לפני הירידה.

אבל ישנה משמעות נוספת מפירוש המילה "תשובה" כהתקדמות ולא כחזרה. המשמעות היא שאנחנו עושים תשובה כל רגע ורגע ביום שלנו. כל אדם באשר הוא שמתקדם בחייו, בעבודה בתורה או בכל תחום אחר עושה סוג של תשובה. ותשובה זו מקיימת את עולמנו ומפתחת אותו. החטאים שלנו אינם פוגעים באף אחד חוץ מאתנו. לכן קצת לא מספיק רק לומר סליחה להקב"ה, צריך טיפה יותר. כדי לעשות תשובה אני צריך להתקדם מהמקום בו אני נמצא, אפילו התקדמות קטנה היא תשובה. וכך לאט לאט למרות כל הנפילות אצליח להתקרב וליהנות מזיו שכינתו.

לא מספיק לדבר רק בתיאוריה אז אולי נדון בשאלת איך בכלל מתקדמים מהמקום בו אני נמצא? אכתוב כמה טיפים כלליים שאולי יוכלו לעזור לנו להתקדם:

1) בירור עמוק של הבעיה ושורשה- הרבה פעמים אדם לא מצליח להתקדם מהנפילות שלו בגלל שהוא לא מרגיש שזו נפילה כל כך. הבנת הבעיה (לא רק התורנית אלא גם שכלית) יכולה לעזור לנו לסלוד מהנפילה ולהימנע ממנה.

2) עזרה מבחוץ- שתוף של אדם קרוב/איש מקצוע/מבוגר/רב/וכו... גם יכול להקל מאוד על ההתמודדות וגם יכול כמובן לתת עוד דרכים להתמודדות עם הנפילה.

3) הצבת חסימות- לפעמים אנחנו חושבים שאדם שנזהר הוא חלש. אבל האמת בדיוק הפוכה. כותב הרמח"ל במסילת ישרים על מידת הזהירות. אדם צריך לשים לעצמו חסימות שיעזרו לו להימנע מהנפילה בפעם הבאה וכך זה יעזור לו לא להעמיד את עצמו בכלל במצב של נפילה.

4) הסתכלות חיובית- שפיטה חיובית של עצמי גם בעת הנפילה, ובכלל סביבה חיובית עוזרת לנו מאוד בהתמודדויות בחיינו. מחקרים מצאו (וכן כך כותב בעל התניא) שאדם שמעודדים אותו הסביבה יצליח סטטיסטית יותר מאשר אדם שסביבתו לא תומכת, קל וחומר אדם שסביבתו מורידה אותו.

בהצלחה לכולנו בעשיית תשובה מאהבה.

איתן.

כתבות נוספות