שאלה
שלום,
יש לי שאלה/בירור שמקשה עלי כבר תקופה ארוכה
בזמן האחרון אני חשה שאין לי מטרה לחיים, אין לי דבר שמניע אותי איזו בעירה פנימית לכיוון מסויים וזה נורא חורה לי...
אני נורא מסכימה עם כך שיש עיניין "שידע כל אדם מה חובתו בעולמו" או לפחות לאן הוא רוצה לשאוף ולהגיע
קצת קשה לי, אני נורא רוצה להמשיך ולהתקרב לקב"ה.
ב"ה, כרגע אני נמצאת במקום די טוב, אני בהתקדמות
אני נורא רוצה שתהיה לי מטרה שתניע אותי, חלום, שאיפה... לא רק רצון להתקרב לקב"ה כיוון שזה די מובן מאליו הרצון של בן לדבוק באביו.
כעת אני חשה צורך לדעת את חובתי בעולמי. החברה שלי לא כל כך מחוברת לעינין הזה. אני קצת שונה, אני קצת חושבת גבוה יותר, עמוק יותר, רוחני יותר, דבר שפחות מקובל בחברה ובמשפחה שלי.
בנוסף אני גם מדריכה את שבט הרא"ה בבני עקיבא (כיתה ח) דבר שדורש ממני שתהיה לי מטרה שלאורה אחנך את הבנות...
אני מרגישה קצת אבודה. אני רוצה להתקדם מבחינת אמונה ולהתקרב לקב"ה. הכל הפך להיות קצת שיגרתי וחסר משמעות. אפילו יוצא המון פעמים שהתפילה שלי לא כנה ואמיתית, היא פשוט רצף מילים שנאמרות במילמול תוך חשיבה על דברים אחרים.
אני רוצה שינוי, התקדמות, אמונה, מטרה מול העיניים. אני יודעת שזה תהליך אבל אני אשמח לעזרה,
תודה רבה אשריכם אתם עושים עבודת קודש!!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הייתי מאחל לכל בנות גילך להיות במצבך.
את בדרך הנכונה, מתוך מודעות עצמית ומתוך בשלות רוחנית, לכן אפשר להיות בטוחים שכל מה שאת רוצה - אכן יקרה בעז"ה.
הקושי שלך נובע מכך שאת רוצה לראות מהפכה בחיים שלך, שינוי גדול ומשמעותי לטובה, אם כי את מודעת לכך שהשינויים הללו הם תהליך.
עליך לשנות גישה. במקום להמתין בחוסר סבלנות שתבוא המהפכה, תעמיקי את ההתבוננות שלך בעצמך, ואת ההקשבה שלך לעצמך - תרגישי את השינויים הקטנים שעוברים עליך. תשמחי בהם, תתלהבי מהם, זה יתן לך כוח ורצון להמשיך הלאה.
קשה לך שאת לא מתלהבת בתפילה - הפתרון הוא להוסיף לתפילה דברים על עצמך (ב-'שומע תפילה' או לפני 'אלוקי נצור'): השאלה שרשמת כאן, כפי שהיא, תהפכי אותה לתפילה. במקום לשאול באתר 'כיפה' - תבקשי מהקב"ה בדיוק את מה שכתבת כאן, במילים הללו ובלב הזה.
אני בטוח שאם תתבונני היטב תראי איך תפילותיך מתקבלות ומחוללות בך תהליך איטי. קבלי בתודה ובשמחה כל שינוי קטן לטובה - ממנו תשאבי כוח לעלות עוד ועוד.
בהצלחה!